שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
תולדות עם ישראל - ארכיונים
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ארכיונים בתולדות עם ישראל, הוקמו ברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד וספרים ועלונים מודפסים, שהיוו מסמכים ותעודות של קהילות ואישים.
מראשית המאה ה-20, הוקמו מאות ארכיונים על ידי יהודים למען שימור התרבות; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים; הם אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
בערך זה הובאו העיקריים והגדולים שבארכיונים כיום.
תולדותיהם
סכם
פרספקטיבה
ארכיונים הוקמו על ידי יהודים מאז העת העתיקה[1]. בימי הביניים והעת החדשה פעלו ארכיונים של יהודים שהוקמו על ידי הקהילה או בעלי אמצעים לשם שימור אוצרות העבר של הקהילה או של דמות חשובה.
ארכיונים של קהילות יהודיות באירופה, במיוחד מאז המאה ה-16 וה-17, כוללים בדרך כלל הרכב מסמכים קבוע, הכולל את פנקס הקהילה, ובו רישום כרונולוגי בדרך כלל של סדרי הקהילה ותקנותיה, שמות בעלי המשרות בקהילה, ושמות הפרנסים והגבירים שכלכלו את מוסדותיה העיקריים: בית הכנסת ובתי הספר, הוועדים לטיפול בחיי היומיום, שנקראו "חברה", ובהם חברה קדישא, חברה לגמילות חסדים ולביקור חולים. וכן פרוטוקולים של בתי משפט ופסקיהם, ושל אספות, אגרות ושטרות לסוגיהם. בנוסף פעלו בתפוצות ישראל "גניזות", שבהן נטמנו כתבים שונים, בעיקר ספרי קודש. אלו לא נועדו לארכוב, אך מקצתם, כגון גניזת קהיר שרדו, והם כמשמשים מקור מידע היסטורי.
במקביל, הוקמו ארכיונים על חיי היהודים על ידי רשויות שלטוניות לא-יהודיות באירופה, ואלו כללו פרוטוקולים של בתי משפט, שטרות חוב וכתבי זכויות שונים.
תקופת העת החדשה מתאפיינת בריבוי אוכלוסין מתמיד, ולצידו בהתרבות התיעוד לסוגיו. במאה ה-19, בנוסף לקהילות, הוקמו איגודי קהילות ארציים, כגון הקונסיסטוריון היהודי בפריז או כל ישראל חברים, אשר כוננו ארכיונים של פעילותם והמידע שאספו על חיי היהודים באירופה, בארצות צפון אפריקה, ובמזרח התיכון. מנהיגים ויזמים כגון משה מונטיפיורי או הברון רוטשילד, החזיקו ארכיונים פרטיים לפעילותם ולחברות הפילנתרופיות שהשתתפו בהקמתן.
המדינות האירופאיות: קיסרויות כגון הקיסרות האוסטרו-הונגרית, ממלכות, ונסיכויות, אגרו חומרים כתובים ומודפסים רבים על היהודים שרוכזו בתיקים מיוחדים בארכיוני רשויות השלטון. אולם לאחר האמנציפציה, צורפו תעודות רבות בענייני היהודים אל תיקים העוסקים באוכלוסייה הכללית. בתקופת השואה עסקו זרועות השלטון של הגרמניה הנאצית בתיעוד רב של היהודים, אורח חייהם ורכושם.
רוב הארכיונים המאורגנים לתולדות עם ישראל נמצאים כיום במדינת ישראל. ארכיונים של ועדי הקהילות בערים וארכיוני המושבות והקיבוצים; ארכיוני התנועה הציונית והתנועות והמוסדות המיישבים; ארכיונים של מחתרות עבריות בארץ ישראל, ארכיוני המפלגות ביישוב היהודי ובמדינת ישראל ותנועות הנוער, הוקמו משנות ה-20 של המאה ה-20, ופותחו בהדרגה במחציתה השנייה. בראשית המאה ה-21, במקביל להתרבותו המתמדת של החומר הארכיוני, הוכנסו לארכיונים אמצעי השימור הדיגיטליים, והאפשרות להציג את אוצרותיהם ברשת האינטרנט.
Remove ads
ארכיונים בישראל
Remove ads
ארכיונים באירופה
ארכיונים בארצות הברית
Remove ads
לקריאה נוספת
- יובל קמרט, עודד אבישר ואחרים (עורכים), הערך: ארכיון, יודיאקה לקסיקון, ירושלים: הוצאת כתר, 1976.
- אלכס ביין, הערך: ארכיון: הארכיונים היהודיים, האנציקלופדיה העברית, כרך ה, ירושלים ותל אביב: חברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ, תש"ך-1960, עמ' 924-918.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads