Loading AI tools
פובליציסט וחוקר תקשורת ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר חצרוני (נולד ב-6 בפברואר 1968) הוא פרופסור לתקשורת ופובליציסט ישראלי. זכה לפרסום, בין היתר, בשל סדרת התבטאויות מעוררות מחלוקת[1].
לידה |
6 בפברואר 1968 (בן 56) תל אביב-יפו, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה |
אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים |
עיסוק | חוקר תקשורת ופובליציסט |
קישורים חיצוניים | |
טוויטר | AmirHetsroni |
www | |
חצרוני בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, בקולנוע ובטלוויזיה מאוניברסיטת תל אביב ב-1993. בשנת 1999 השלים את לימודי הדוקטורט בחוג לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים, בהדרכת חנה אדוני ויעקב שמיר[2].
שימש כמרצה לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל בשנים 2000–2009, ומשנת 2009 באוניברסיטת אריאל, שם קיבל תואר פרופסורה שהוכר במל"ג יו"ש, אוניברסיטת ליברפול באנגליה ועוד שתי אוניברסיטאות בסין ואיסטנבול[3].
באוגוסט 2014 פוטר מאוניברסיטת אריאל אך הושב לעבודה באוקטובר 2014 בצו בית משפט[4]. לאחר מכן הוצא לחופשה ללא תשלום עד לסיום תהליך פיטוריו ב־30 בספטמבר 2015. בשנת 2016 החל ללמד באוניברסיטת קוץ' באיסטנבול[5][6], ממנה פוטר ב-2021.
מחקריו הראשונים עסקו בעיקר ביכולתם של פורמטים טלוויזיוניים גלובליים כמו שעשועוני טלוויזיה להתאים את עצמם לתרבות המקומית[7]. בהמשך חקר את השפעתם של תכנים טלוויזיוניים מיניים ואלימים מעוררי מחלוקת על תפיסת המציאות של הצופים.
מחקרים אלו משתייכים לאסכולת "הבניית המציאות" או "אפקט הטיפוח" (Cultivation theory), אך חצרוני מעריך את השפעת הטלוויזיה כמוגבלת יותר מהגישה הרווחת באסכולה, גם כי הצפייה נעשית בדרך כלל ללא מעורבות גבוהה וגם כי עצם ההשפעה וכיוונה תלויים בגורמי רקע סוציו-דמוגרפיים ובמשתנים פסיכולוגיים[8]. מסקנה זו הביאה את חצרוני לאמץ גישה ביקורתית ביחס לרגולציה של שידורי טלוויזיה[9].
בדצמבר 2013 פרסם בהוצאת ידיעות ספרים רומן בשם "פיצוחים"[10], סיפור התבגרות ריאליסטי על רקע ישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20, ובו סממנים אוטוביוגרפיים. הרומן לא זכה להצלחה מסחרית גדולה אך זכה לשבחי הביקורת[11].
בשנת 2015 הגיש את תוכנית פרשת השבוע עם רחלי רוטנר[12]. בשנת 2016 שיחק בסדרת הטלוויזיה המוקומנטרית מאת חנוך דאום, "מחשב מסלול מחדש". בשנת 2017 החל להופיע במופעי סטנד-אפ[13], וכן החל בשידורי טלוויזיה ברשת בתוכנית "שעת שירות"[14] של "חללית טי.וי", בשיתוף בני ציפר.
במאי 2020 הסרט "אמיר חצרוני: תיאור מקרה" (Amir Hetsroni | Case Study)[15], סרט תיעודי על חייו שיצר הפסיכולוג והבמאי השווייצרי-ישראלי ג'וזפֶּה (יוסי) שטרנגר, זכה בפרס "הסרט התיעודי הטוב ביותר" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של שווייץ (SIFF). מאוחר יותר באותה שנה השתתף 'תיאור מקרה' בפסטיבלים נוספים באירופה[16], בהם איטליה, אנגליה ואוסטריה, שם קטף גם את פרס העריכה הטובה ביותר[17]. הסרט צולם בשלהי 2016, כחודש לאחר מות אביו של אמיר, דוד חצרוני, ועוקב אחר תהליך האבל של חצרוני ואחר יחסיו עם שירין נופי, בת זוגו דאז[18][19][20]. את הסרט צילם אהרן טרייטל[21].
בספטמבר 2021 החל חצרוני לשדר שעה שבועית בגוף התקשורת המקוון "אונליין TV"[22]. באוקטובר השתתף בסרטו של נאור ציון, "האחים חרירה 2"[23].
בספטמבר 2024, פורסם כי חצרוני צפוי להוביל תוכנית ראיונות קצרה באתר "אחלה ניוז". התוכנית תהיה בפורמט סאטירי ותכלול פרקים קצרים המותאמים לרשתות החברתיות. במסגרת התוכנית, המרואיינים יאלצו לקפוץ על טרמפולינה תוך כדי מענה על השאלות של חצרוני. התוכנית נולדה מתוך ראיון שצולם עם חצרוני והתגבש לכדי הפורמט הזה.[24]
חצרוני פרסם מאמרים בעיתונים שונים וכן הירבה להביע את דעותיו באמצעות חשבון הפייסבוק שלו. בין השאר התבטא בחריפות נגד הבאת ילדים לעולם כשהמצב הכלכלי אינו מאפשר זאת[25], נגד חוק השבות וזהותה היהודית של מדינת ישראל, נגד גיוס לצה"ל וייבוא כלות ונשים לישראל[26] ובנוגע לרמתן הנמוכה, לטענתו, של המכללות האקדמיות[27].
בשנת 2014 כתב חצרוני בתגובה לעמוד הפייסבוק "אחת מתוך אחת", שבו כתבו נשים על תקיפות מיניות שעברו בחייהן: ”ראוי לשבח במיוחד את כושר ההמצאה האמנותי של בנות שבחיי היום יום אפילו אנסים מתועבים ונואשים לסקס נוטים לפסוח על פניהן מטעמי חוסר אטרקטיביות, על שהצליחו לבנות עולם פנטזיונרי עשיר ומלא זימה, שבו אפילו אישה עם זקן של הרצל ובטן של פואד היא יעד מיני נחשק עבור בראד פיט.” בעקבות התבטאות זאת, החליטה אוניברסיטת אריאל בשומרון לפטרו[28].
ב-2010 פרסם מאמר שכותרתו "כן לכיבוש - כאשר הוא משתלם", בהתייחס לשליטה הישראלית ברוב שטחי יהודה ושומרון[29]. באותה רוח, ב-2023, בעת מלחמת חרבות ברזל, ביטא חצרוני עמדות ניציות וקרא לכיבוש רצועת עזה.[דרוש מקור]
בשנת 2015, למחרת הבחירות לכנסת העשרים, פרסם סטטוס בפייסבוק המאשים את חוק השבות בשלטון הימין בישראל:
בעקבות זאת הוזמן עם אשת התקשורת אמירה בוזגלו לפאנל בתוכנית יום חדש, שם טען שחוק השבות הוא חוק גזעני. הוא עורר סערה תקשורתית כשבתגובה להאשמתה של בוזגלו בהיותו "פאשיסט, גזען, ועלוב נפש", אמר כי: ”שום דבר רע לא היה קורה אם ההורים שלך היו נשארים במרוקו, ונרקבים שמה”. לאחר תגובתה של בוזגלו, "ההבדל בינך ובין היטלר, אני לא רואה אותו כרגע" ו"מי נתן לך בכלל ללמד באקדמיה", השיב: ”אני את הפרופסורה שלי קיבלתי ביושר”, ”לא למדתי כמוך במכללה ליגה ז'”. בשלב זה אמר לו מנחה התוכנית, יואב לימור, שמעולם לא התבייש כפי שהתבייש ב"ערימת ההבלים שיוצאת לך מהפה" ושמבחינתו הראיון עמו הסתיים[31].
ביום ירושלים, ה-17 במאי 2015, פורסם ריאיון עם חצרוני, ובו הודיע שבעקבות "הרדיפה של האקדמיה והתקשורת נגדו", בכוונתו לשמש פה למבקשים להחרים את המדינה, ולהכפיש את שמה, בעת שעזב את המדינה לדנמרק[32].
לאחר מות הוריו, אמו ב-2011 ואביו ב-2016, בחר חצרוני לחקוק על מצבותיהם מסרים פרובוקטיביים[33].
ב-2 במאי 2022, במהלך שידור מיוחד של ערוץ אונליין TV מאשדוד לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נער הטיח כיסא בפניו, לאחר שהתבטא כי אינו עומד בצפירה[34]. בעקבות האירוע השידור הופסק וחצרוני פונה על ידי מגן דוד אדום לבית החולים אסותא באשדוד. בשעה שקיבל טיפול רפואי, אמר למתנדבת מד"א שטיפלה בו כי "כל החיים שלי אני אגיד שאתם צריכים לחזור למרוקו. זו דעתי ואני אגיד אותה כל חיי"[35]. לאחר מכן הגיש תלונה במשטרה. במאמר תגובה שפרסם לאחר מכן באתר אייס, סיפר חצרוני כי נוסף על מעשה התקיפה, הוטחו לעברו קללות, רוססו גז פלפל וחומרי ניקוי, וזגוגיות מכוניתו נופצו[36]. האירוע גרר גינויים מצד ידוענים ואנשי תקשורת סיון כהן,"הצל", יבגני זרובינסקי ואיתי שכטר[37][38][39][40]. וידאו של התקרית, בו נראה חצרוני ההלום חובק את המגיש קובי סוויסה, הפך ויראלי וגרר אחריו מחוות רבות באינטרנט ואף מחוצה לו, כולל חיקוי בתוכנית "ארץ נהדרת".
באפריל 2018 סגרה פייסבוק את הפרופיל שלו שמנה עשרות אלפי עוקבים בטענה שהפיץ דברי שטנה. חצרוני תבע את חברת פייסבוק בדרישה להשיב לו את הפרופיל ולפצותו במיליון שקלים[41][42][43]. בינואר 2021 בית המשפט החליט לדחות את התביעה של חצרוני והוא חויב בהוצאות משפט על סך 30 אלף שקלים[44]. באפריל 2021 הגיש חצרוני תביעה כנגד "טיקטוק" עקב סגירת החשבון שלו[45].
חצרוני תבע את המכללה האקדמית עמק יזרעאל, שביקשה לפטרו, והמקרה הוכרע בפשרה[46]. באפריל 2014 זומן חצרוני לשימוע לפני פיטורים מאוניברסיטת אריאל על רקע התבטאויותיו, אך בית הדין לעבודה פסק כי לא ניתן לפטרו בהליך מנהלי ויש צורך בדיון בוועדת המשמעת של האוניברסיטה[47]. באוגוסט 2014 קיבל חצרוני הודעת פיטורים מהאוניברסיטה, וערער עליה בפני ועדת ערעורים[48]. האוניברסיטה טענה שהפיטורים הם על רקע התבטאויות פוגעניות נגד אוכלוסיות רבות וביניהן נשים. לטענת האוניברסיטה, על פי דברי חצרוני "הנשים נאבקות נגד ניצול, הטרדה ואונס רק בשל היותן לא אטרקטיביות". כמו כן זלזל במקצוע מדעי התקשורת אותו לימד וכינה אותו "מדעי הכלום"[49]. ביוני פוטר חצרוני מהאוניברסיטה ללא הודעה מוקדמת ובתואנה להתנהגות בלתי הולמת, וכי גרם נזק לדירת הפקולטה בכך שהותיר את החלון פתוח. בעקבות זאת, הודיע חצרוני על כוונתו לעזוב את האקדמיה מאחר שאין בה מקום לבעלי דעות הטרודוקסיות[50].
חצרוני נולד בתל אביב, בן יחיד לסימה (לבית קולקר) ודוד חצרוני (במקור שצגובסקי)[5]. את שירותו הצבאי עשה בכתב העת "במחנה גדנ"ע".
חצרוני מתגורר בכרמי יוסף לסירוגין מאז 1998. במאי 2015 עזב את ישראל ועבר להתגורר בקופנהגן שבדנמרק, לאחר מכן עבר לגור בסין[51], ולאחר מכן שב לביתו בכרמי יוסף.
בין השנים 2015–2017 ניהל זוגיות מורכבת ומתוקשרת עם עו"ד שירין נופי, ערבייה נוצרית ישראלית[52][53]. בשנים 2019–2021 ניהל מערכת יחסים עם נבסל סונגר בטורקיה[54]. חצרוני העיד על עצמו במספר ראיונות כי הוא מזדהה כאל-הורי וסולד מילדים[55].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.