היסטוריה

היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות[1][2]. מבחינה מתודולוגית, מחקר זה מתבצע לרוב על סמך תעודות כתובות, תוך כדי פרשנות וניתוח רצפים של מאורעות מתועדים בעלי הֶקְשֶר משותף על ציר הזמן, שיכולים לתרום לראי התקופה הנחקרת[1].

ערך זה עוסק במונח המציין את כלל ההתרחשויות בעבר ואת מחקרן. אם התכוונתם לכתב עת בשם זה, ראו היסטוריה (כתב עת).

תחום מחקר ההיסטוריה מתייחס אל חקר תרבויות בעלות מערכות כתב. תרבויות כאלה הופיעו לראשונה באזורים של המזרח התיכון בסוף האלף ה־4 לפנה"ס, ומאוחר יותר בשאר העולם. התקופה שלפני המצאת הכתב נקראת פרהיסטוריה, ונחקרות במסגרת מדע הארכאולוגיה. עם זאת, שינויים וחידושים במתודולוגיה ההיסטורית, בעיקר במרוצת המאה ה־20, הביאו לשימוש גובר בכלים שאינם טקסטואליים לחקר ההיסטוריה ולאימוץ מתודולוגיות של דיסציפלינות אחרות, כגון האתנוגרפיה על מנת להתגבר על מגבלות אלו. בתחילת המאה ה־21 מחקרים היסטוריים רבים החלו להתבסס על אוריינות דיגיטלית וחיפושם של מאגרי מידע אינטרנטיים לצורך מחקרים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים אודות העבר.