Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איסור על פוליתאיזם, פולחן לאל אחר מה', כפי שמוגדר בדיבר השני:
לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה – אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת, וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ – לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם.
החיוב הוא רק על עבודה זרה "כדרכה", כלומר לסגוד לאליל באופן שמקובל לעבוד אותו[1]. בן נח לא נענש על עצם יצירת החפצים שסוגדים להם, אך גם דבר זה אסור ויש למנוע ממנו לעשות זאת[2].
לגבי עבודה זרה בשיתוף, שהיא עבודת ה' יחד עם אלוהים אחרים, ישנה מחלוקת בין הפוסקים, האם היא נכללת באיסור עבודה זרה לבני נח או לא.
איסור על קללת שם האלוהים, והוא נקרא כך בלשון סגי נהור. ברכת השם נאסרה בכל צורה שהיא, ובלשון הרמב"ם: ”בין שבירך בשם המיוחד, בין שבירך בכינוי בכל לשון - חייב”[3].
איסור על רציחתו של כל אדם, בין אם הוא יהודי או גוי[4], וגם אם הוא עובר, ככתוב: ”שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם” (בראשית, ט', ו') - ולדברי רבי ישמעאל, אין "אדם באדם" אלא עובר ברחם אמו[5]. האיסור הוא על גרימת מותו של אדם במזיד (להבדיל מרצח בשגגה), והוא חל אף אם ההריגה הייתה בעקיפין:
אם הרג טריפה, או שכפתו ונתנו לפי ארי, או שהניחו ברעב עד שמת – הואיל והמית מכל מקום, נהרג.
אם הנהרג היה רודף, כלומר מי שאדם נאלץ לשפוך את דמו כדי להציל את חייו שלו, אין ההורג מתחייב בעונש; אבל במקרה שבן נח יכול היה להינצל מרודפו בכך שיקטע את אחד מאיבריו, אם הרג אותו מתחייב[6].
איסור על קיום יחסי מין מסוימים, שנקראים "עריות", והם:
האיסור על יחסי מין בין בן לאשת אביו הוא איסור בפני עצמו, המובחן גם מהאיסור על האם וגם מהאיסור על אשת איש: לבן נח אסור לשכב עם כל אישה שהייתה אי פעם נשואה לאביו, גם אם בעת קיום יחסי המין היא כבר לא נשואה אלא פנויה, גם אם אין ביניהם כל קשר דם, ואפילו אם האב כבר לא בחיים[7].
האיסור על אשת איש מבני נח הוא דווקא על ביאה כדרכה, כלומר כשגבר חודר לנרתיקה של אשת חברו הגויה, ואילו ”בן נח שבא על אשת חבירו שלא כדרכה - פטור” (סנהדרין נח ב).
ההגדרה ההלכתית לנישואים של בני נח שונה מזו אצל ישראל: ”בעולת בעל יש להן, נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להן” (סנהדרין נז ב), כלומר בת נח נחשבת אשת איש רק לאחר שקיימה יחסי מין (כדרכה) עם בעלה, ורק אז היא נאסרת על כל גבר אחר. איסור זה חל גם על שפחה שבעליה ייחד אותה לעבד מסוים, מששכבה עם אותו העבד[6]. צורת הגירושים בבני נח אף היא שונה - הנישואים מסתיימים כאשר בני הזוג נפרדים זה מזו, בלי ההליך הפורמלי של גט[8].
לעומת זאת, אישה יהודייה שהתקדשה לאיש נאסרת על כל גבר אחר מרגע הקידושין, גם על הגויים שכאמור לפי דיניהם היא איננה אשת איש עד מימוש הנישואים. ואם בן נח שוכב עם אישה כזו, כדרכה או לא כדרכה, הוא עובר על איסור גילוי עריות, ככתוב:
בא על עריות ישראל - נדון בדייני ישראל, בא על עריות העובדי כוכבים - נדון בדיני העובדי כוכבים, ואין לי אלא נערה מאורסה בלבד.
באותה התוספתא נכתבו גם דברי רבי מאיר, לפיהם בן נח אסור לבוא על כל העריות שאסרה התורה על ישראל, אך לא נפסק כך להלכה; כי בגמרא מביא רבי מאיר מדרש של רבי עקיבא על הפסוק ”עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד” (בראשית, ב', כ"ד), לפיו:
אָבִיו - אשת אביו. אִמּוֹ - אמו ממש. וְדָבַק - ולא בזכר. בְּאִשְׁתּוֹ - ולא באשת חבירו. וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד - כמי שנעשים בשר אחד; יצאו בהמה וחיה, שאין נעשין בשר אחד.
בנוסף נלמד מהפסוק ”וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא, אַךְ לֹא בַת אִמִּי, וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה” (בראשית, כ', י"ב) שגם גילוי עריות בין אח ואחות מאותה האם נאסר על בני נח, ולאור כל זאת נפסק להלכה שרק שש עריות אלו נאסרו על בני נח[9].
איסור על לקיחת רכוש של אדם אחר ללא רשותו:
על הגזילה כיצד? גנב, גזל, יפת תואר, וכן כיוצא בו.
עובד כוכבים בעובד כוכבים, עובד כוכבים בישראל – אסור.
כלומר המצווה כוללת איסור על גנבה, שוד, חטיפת אדם (כגון אשת יפת תואר, שמותר ליהודי לקחת מאויביו הגויים אך אסור לבן נח) וגם הלנת שכר, והיא חלה בין אם הנגזל הוא יהודי או גוי. אפילו לקיחת דבר ששוויו פחות מפרוטה נחשבת לבני נח כגזל, ואין להניח שהגוי שנגזל (להבדיל מיהודי שנגזל) ימחל על הדבר בשל ערכו הפעוט[10].
ציווי להקים בתי משפט בכל יישוב שהם גרים בו[4]. זו מצוות העשה היחידה שניתנה לבני נח.
לדעת הרמב"ם, מטרתם של הדינים היא לאכוף את קיום מצוות בני נח האחרות, עד כדי כך שיישוב שבו אין אוכפים את המצוות - כל תושביו אשמים באי-קיום המצווה ומתחייבים בעונש[11]. הרמב"ן חולק עליו, ולדעתו החיוב למנות דיינים, שהוא מצוות עשה, לא גורר עונש. עונש המיתה הוא רק על החלק האקטיבי שבאיסור, איסור הלאו שבו, שכולל איסור לקיחת שוחד והטיית משפט, אך אם באו לדון לפני גוי בדיני בני נח רשאי הוא להשתמט מלדון[12].
איסור זה מבוסס ישירות על דברי אלוהים לנח ובניו: ”אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ” (בראשית, ט', ד').
4 ביולי 2024 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש הממשלה היוצא | רישי סונאק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגת ראש הממשלה היוצא | המפלגה השמרנית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש הממשלה הנבחר | קיר סטארמר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מפלגת ראש הממשלה הנבחר | מפלגת הלייבור |
תָמָר | יְהוּדָה | מוֹאָב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פֶּרֶץ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חֶצְרוֹן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רָם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עַמִּינָדָב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נַחְשׁוֹן | אֱלִימֶלֶךְ | נָעֳמִי | פְּלֹנִי אַלְמֹנִי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שַׂלְמָה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בֹּעַז | רוּת | מַחְלוֹן | כִּלְיוֹן | עָרְפָּה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
עוֹבֵד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יִשַׁי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דָּוִד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בארץ ישראל, נכון לשנת 2024, יש 15 אתרי מורשת עולמית, כולם נחשבים אתרי מורשת תרבותית (ולא אתרי טבע). מתוכם 9 מוכרים על ידי אונסק"ו כישראליים, 5 אחרים מוכרים כפלסטיניים, ואחד נוסף - העיר העתיקה בירושלים - לא משויך לאף מדינה.
אתר המורשת העולמית הראשון בארץ ישראל הוא העיר העתיקה שבירושלים, והוא כולל את חומת ירושלים העות'מאנית ואת כל השטח התחום בה. ירושלים העתיקה היא עיר קדושה ליהדות, לנצרות ולאסלאם, ויש בה אתרים רבים בעלי חשיבות דתית, היסטורית, ארכאולוגית ואמנותית, בהם הר הבית, כנסיית הקבר, הכותל המערבי ואחרים[13].
ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו הכירה בעיר העתיקה כאתר מורשת עולמית ב-11 בספטמבר 1981. מי שהגישה את האתר לוועדה הייתה ממלכת ירדן, שטענה באותה תקופה כי היא הריבון דה יורה של מזרח ירושלים, לרבות העיר העתיקה. עם זאת, בפועל ירושלים הייתה אז, ועודנה, תחת ריבונות מדינת ישראל, שכבשה את השטח מירדן במלחמת ששת הימים ורואה בירושלים כולה כבירתה. אונסק"ו, בדומה למרבית הקהילה הבין-לאומית, לא הכירה בלגיטימיות של אף אחת מהטענות הללו, ומשום כך אתר מורשת זה הוא היחיד בעולם כולו שאונסק"ו לא משייכת לאף מדינה, אך הוא כן משויך לאזור ארצות ערב.
הוועד הישראלי לאונסק"ו, הנמצא תחת פיקוח משרד החינוך, מטפל בתיקי המורשת העולמית במדינת ישראל (שבגבולות הקו הירוק), והוא שמחליט אילו אתרים ישראליים יוגשו לוועדת המורשת העולמית. אתרי המורשת העולמית בישראל משויכים לאזור אירופה ואמריקה הצפונית[14]. נכון לשנת 2024, אלו הם האתרים הישראליים המוכרים (לצד שנת ההכרה בהם)[15]:
אתרי המורשת העולמית ביהודה ושומרון וחבל עזה נחשבים כפלסטיניים, והם משויכים לאזור ארצות ערב. נכון ל-2024, אלו הם האתרים הפלסטיניים המוכרים (לצד שנת ההכרה בהם)[16]:
פסוק | מתרגום דליטש לעברית | מתרגום הפשיטתא לארמית | תעתוק הפשיטתא לכתב עברי | המקור ביוונית קוינה |
---|---|---|---|---|
ט' | אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ | ܐܲܒ݂ܘܿܢ ܕ݁ܒ݂ܲܫܡܲܝܵܐ ܢܸܬ݂ܩܲܕ݁ܲܫ ܫܡܵܟ݂ | אַבוֹן דְּבַשְׁמַיָא נֵתְקַדַּשׁ שְׁמָךְ | πατερ ημων ο εν τοις ουρανοις αγιασθητω το ονομα σου |
י' | תָּבֹּא מַלְכוּתֶךָ | ܬܹ݁ܐܬ݂ܹܐ ܡܲܠܟ݁ܘܿܬ݂ܵܟ݂ | תֶּאתֶא מַלְכּוֹתָךְ | ελθετω η βασιλεια σου |
יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כַּאֲשֶׁר בַּשָׁמַיִם גַּם בָּאָרֶץ | ܢܹܗܘܹܐ ܨܸܒ݂ܝܵܢܵܟ݂ ܐܲܝܟ݁ܲܢܵܐ ܕ݁ܒ݂ܲܫܡܲܝܵܐ ܐܵܦ݂ ܒ݁ܲܐܪܥܵܐ | נֶהְוֶא צֵבְיָנָךְ אַיְכַּנָא דְּבַשְׁמַיָא אָף בַּארְעָא | γενηθητω το θελημα σου ως εν ουρανω και επι γης | |
י"א | אֶת־לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֵּן־לָנוּ הַיּוֹם | ܗܲܒ݂ ܠܲܢ ܠܲܚܡܵܐ ܕ݁ܣܘܿܢܩܵܢܲܢ ܝܲܘܡܵܢܵܐ | הַב לַן לַחְמָא דְּסוֹנְקָנַן יַוְמָנָא | τον αρτον ημων τον επιουσιον δος ημιν σημερον |
י"ב | וּמְחַל־לָנוּ עַל־חֹבוֹתֵינוּ כַּאֲשֶׁר מָחַלְנוּ גַּם־אֲנַחְנוּ לְחַיָּבֵינוּ | ܘܲܫܒ݂ܘܿܩ ܠܲܢ ܚܲܘܒ݁ܲܝܢ ܐܲܝܟ݁ܲܢܵܐ ܕ݁ܵܐܦ݂ ܚܢܲܢ ܫܒ݂ܲܩܢ ܠܚܲܝܵܒ݂ܲܝܢ | וַשְׁבוֹק לַן חַוְבַּיְן אַיְכַּנָא דָּאף חְנַן שְׁבַקְן לְחַיָבַיְן | και αφες ημιν τα οφειληματα ημων ως και ημεις αφηκαμεν τοις οφειλεταις ημων |
י"ג | וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן | ܘܠܵܐ ܬ݁ܲܥܠܲܢ ܠܢܸܣܝܘܿܢܵܐ | וְלָא תַּעְלַן לְנֵסְיוֹנָא | και μη εισενεγκης ημας εις πειρασμον |
כִּי אִם־תְּחַלְּצֵנוּ מִן־הָרָע | ܐܸܠܵܐ ܦ݁ܲܨܵܢ ܡܼܢ ܒ݁ܝܼܫܵܐ | אֵלָא פַּצָן מִן בִּישָׁא | αλλα ρυσαι ημας απο του πονηρου | |
כִּי לְךָ הַמַּמְלָכָה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים | ܡܸܛܼܠ ܕ݁ܕ݂ܝܼܠܵܟ݂ ܗ݈ܝ ܡܲܠܟ݁ܘܿܬ݂ܵܐ ܘܚܲܝܠܵܐ ܘܬ݂ܸܫܒ݁ܘܿܚܬ݁ܵܐ ܠܥܵܠܲܡ ܥܵܠܡܝܼܢ | מֵטֻל דּדִילָךְ (הי) מַלְכּוֹתָא וְחַילָא וְתֵשְׁבּוֹחְתָּא לְעָלַם עָלְמִין | οτι σου εστιν η βασιλεια και η δυναμις και η δοξα εις τους αιωνας αμην |
פסוק | מתרגום דליטש לעברית | מתרגום הפשיטתא לארמית | תעתוק הפשיטתא לכתב עברי | המקור ביוונית קוינה |
---|---|---|---|---|
ב' | אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ | ܐܲܒ݂ܘܿܢ ܕ݁ܒ݂ܲܫܡܲܝܵܐ ܢܸܬ݂ܩܲܕ݁ܲܫ ܫܡܵܟ݂ | אַבוֹן דְּבַשְׁמַיָא נֵתְקַדַּשׁ שְׁמָךְ | πατερ ημων ο εν τοις ουρανοις αγιασθητω το ονομα σου |
תָּבוֹא מַלְכוּתֶךָ | ܬܹ݁ܐܬ݂ܹܐ ܡܲܠܟ݁ܘܿܬ݂ܵܟ݂ | תֶּאתֶא מַלְכּוֹתָךְ | ελθετω η βασιλεια σου | |
יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּמוֹ בַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ | ܢܹܗܘܹܐ ܨܸܒ݂ܝܵܢܵܟ݂ ܐܲܝܟ݂ ܕ݁ܒ݂ܲܫܡܲܝܵܐ ܐܵܦ݂ ܒ݁ܲܐܪܥܵܐ | נֶהְוֶא צֵבְיָנָךְ אַיךְ דְּבַשְׁמַיָא אָף בַּארְעָא | γενηθητω το θελημα σου ως εν ουρανω και επι της γης | |
ג' | אֶת־לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֶּן־לָנוּ יוֹם יוֹם | ܗܲܒ݂ ܠܲܢ ܠܲܚܡܵܐ ܕ݁ܣܘܿܢܩܵܢܲܢ ܟܼ݁ܠܝܘܿܡ | הַב לַן לַחְמָא דְסוֹנְקָנַן כֻּלְיוֹם | τον αρτον ημων τον επιουσιον διδου ημιν το καθ ημεραν |
ד' | וּמְחַל־נָא עַל־חַטֹּאתֵנוּ כִּי מֹחְלִים גַּם־אֲנַחְנוּ לְכֹל הַחַיָּב לָנוּ | ܘܲܫܒ݂ܘܿܩ ܠܲܢ ܚܛܵܗܲܝܢ ܐܵܦ݂ ܐܸܢܲܚܢܲܢ ܓܹ݁ܝܪ ܫܒ݂ܲܩܢ ܠܟ݂ܼܠ ܕ݁ܚܲܝܵܒ݂ܝܼܢ ܠܲܢ | וַשְׁבוֹק לַן חְטָהַיְן אָף אֵנַחְנַן גֶּיר שְׁבַקְן לְכֻל דְחַיָבִין לַן | και αφες ημιν τας αμαρτιας ημων και γαρ αυτοι αφιομεν παντι οφειλοντι ημιν |
וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן | ܘܠܵܐ ܬ݁ܲܥܠܲܢ ܠܢܸܣܝܘܿܢܵܐ | וְלָא תַּעְלַן לְנֵסְיוֹנָא | και μη εισενεγκης ημας εις πειρασμον | |
כִּי אִם־הַצִּילֵנוּ מִן־הָרָע | ܐܸܠܵܐ ܦ݁ܪܘܿܩܲܝܢ ܡܼܢ ܒ݁ܝܼܫܵܐ | אֵלָא פְּרוֹקַיְן מִן בִּישָׁא | αλλα ρυσαι ημας απο του πονηρου |
במהלך השבוע האחרון ביצעתי עריכות משמעותיות במגוון מפות מיקום. עריכות אלו נעשו על דעת עצמי בלבד, בלא התייעצות בדף זה (שלא ידעתי על קיומו) או במקום אחר, ועל כן רובן נמחק (ע"י {{א|Mbkv717}}). פעלתי בצורה שגויה, ואני מתחרט על כך, אך לדעתי חלק מהשינויים שעשיתי היו טובים כשלעצמם, ועודני עומד מאחוריהם.
מפה המתארת קהילות יהודיות ברחבי האימפריה העות'מאנית, שתורגמה חלקית לעברית; עם זאת, התרגום הינו חלקי בלבד, ויש להשלימו. להלן תרגום שמות המקומות:
|
|
מפה מעולה של הממלכה הסלאוקית המתארת בפירוט (וברזולוציה מצוינת) את גבולותיה מימי אנטיוכוס השלישי ועד כיבושה בימי פומפיוס. למפה, שנוצרה בשפה הרוסית, יש כבר תרגומים לספרדית ולפורטוגלית, ואני מעוניין לתרגמה גם לעברית. להלן תרגום שמות המקומות, לפי סדר אלפביתי (חוץ מהמקרא):
|שם=[[]]|רוחב=|אורך=|סוג=עיר
|
|
סה"כ 1,105.
פחות מ-0.05%:
|
|
סה"כ 157.
כפרים ערביים במועצות אזוריות יהודיות ברובן:
סה"כ 26.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.