ניל"י
מחתרת יהודית / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק כ"ט) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ביישוב העברי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הארגון מנה כמה עשרות חברים פעילים באופן מלא, ורבים נוספים שפעלו באופן חלקי. הוא התמקד במתן שירותי מודיעין לחיל המשלוח המצרי, שהיה הכוח הבריטי שנלחם מול האימפריה העות'מאנית במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמה, ושאף למנף את הקשר המודיעיני לכדי נכס מדיני,[1] על מנת לקדם את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בנוסף לפעילות הריגול, עסקו אנשי ניל"י גם בהברחת כספים מחו"ל לכלכלת היישוב. לאחר כשנתיים של פעילות, חשפו העות'מאנים את המחתרת. חלק מראשיה נתפסו והוצאו להורג, וכמה מאנשיה נשפטו לעונשי מאסר. לאחר חשיפת הארגון הענישו העות'מאנים וכלאו גם אנשים רבים מהיישוב שכלל לא היו קשורים לפעילותו.
ערך זה עוסק במחתרת ארץ ישראלית מתחילת המאה ה-20. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ניל"י (פירושונים).| תקופת הפעילות | 1915–1917 (כשנתיים) |
|---|---|
| אידאולוגיה | ציונות |
| קבוצות אתניות | יהודים |
| מייסדים | אהרן אהרנסון, אבשלום פיינברג |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית  |
| בעלי ברית |
|
| מתנגדים |
|
| קרבות | |
  | |
