cover image

חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") ברוב המקומות, או בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים") בערים מוקפות חומה.

המונח "חג פורים" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיר בשם זה, ראו חג פורים (שיר).
Quick facts: סוג, סיבה, סמלים, מתקשר עם, מועד...
פורים
תפילת על הנסים לפורים
סוג חגי ישראל ומועדיו
סיבה סיכול תוכניתו של המן האגגי להשמיד את כל יהודי האימפריה הפרסית בי"ג באדר, כפי שמסופר במגילת אסתר[1].
סמלים קריאת מגילת אסתר, מתנות לאביונים, משלוח מנות, שתיית יין, רעשנים, תחפושות ומסכות, אוזני המן, קרעפלאך
מתקשר עם תענית אסתר המצוינת יום לפני פורים, חנוכה שגם הוא חג שנקבע על ידי חז"ל, יום הכיפורים לפי דרשה מתיקוני הזוהר
מועד
תאריך

פרזים: י"ד באדר ה'תשפ"ג
יום חמישי 6 באפריל 2023
מוקפים: ט"ו באדר ה'תשפ"ג

יום שישי 7 באפריל 2023
Close
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה

החג נקבע כיום הודאה לאלוהים, מכיוון שעל פי המסורת היהודית בחג זה ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן האגגי, המשנה למלך אחשוורוש.

מקור המסורת במגילת אסתר, על פיה נקרא החג על שום ה"פור" (גורל; מאכדית) שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים[2]. בעקבות רצף אירועים המתוארים במגילה, התהפך הגלגל, ובזכות אסתר סוכלה מזימתו של המן שנתלה, והיהודים הם שהרגו באותו יום באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים ויום הטבח המתוכנן, הוא יום תענית אסתר.

מצוות החג כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו ועריכת סעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע"[3]. החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים. כמו כן, מאפה מתוק שמקובל לאכול בתקופת החג הוא אוזן המן.

חג הפורים וחג החנוכה הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהתורה, אלא מדרבנן. חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. עם זאת, לחג הפורים תוקף גדול יותר מחג החנוכה (הנקרא "דברי קבלה") בשל היותו תקנה מזמן הנביאים הכתובה בתנ"ך.

Oops something went wrong: