cover image

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Psychology) היא מדע החוקר את ההתנהגות האדם והתודעה האנושית[1]. בכך למעשה, היא חוקרת את התנהגותם של בני אדם, בפריזמה של קבוצות ויחידים, בהקשרים שונים. באופן ממוקד יותר, הפסיכולוגיה מתבוננת בתהליכים הנפשיים העוברים על בני-אדם בשלבי התפתחות שונים במעגל החיים. מטרותיה הן להסביר ולהבין, ואף לחזות ולשלוט בהתנהגות האדם, ובכך לשאוף לשפר את איכות חייו. זאת תוך כדי התייחסות, למנגנונים נפשיים וביולוגיים המעצבים את האדם בהקשרים נקודתיים וכלליים. הפסיכולוגיה צמחה מהפילוסופיה המערבית, כיום היא מדע ניסויי במדעי החברה עם מוקדים טיפוליים-קליניים יישומיים. כתחום מדעי היא נושקת למדעי ההתנהגות ולמדעי המוח, ומהווה תחום דעת עיוני במדעי הרוח.

טיפול פסיכולוגי, בסטינג ("Setting") המותאם לטיפול פסיכואנליטי.

עיינו גם בפורטל

פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים לערכים על תחומי המשנה של הענף, על מושגי יסוד בתחום, על תאורטיקנים ועל גישות בפסיכולוגיה.

הנחת היסוד של מדע הפסיכולוגיה היא שההתנהגות האנושית אינה מקרית, אלא ישנה חוקיות בהתנהגות בני אדם וחוקים אלו ניתנים למדידה ותיעוד. הפסיכולוגיה גורסת שהבנת חוקים אלו מאפשרת להסיק ניבויים לגבי העתיד ובהתאם לכך גם לשלוט ולנווט את ההתנהגות. ישנם תחומים רבים בפסיכולוגיה, כאשר כל אחד מהם עוסק בהיבטים אחרים של ההתנהגות ומנסה להבין אותה מתוך מוקד אחר. חלק מענפי הפסיכולוגיה חולקים אלו על אלו וחלקם משתלבים זה בזה. הגישה הרווחת כיום בפסיכולוגיה היא גישה אינטגרטיבית, כלומר, לשלב מגוון של גישות כדי להגיע לתוצאה הרצויה המקסימלית. הפסיכולוגיה מתבוננת בהתנהגות ותהליכים נפשיים (מנטליים), כולל תפיסה, קוגניציה, תשומת לב, רגשות, תבונה, פנומנולוגיה, הנעה, תפקודי מוח, ואישיות. ובכלל זה קשרי אנוש כקשרים בין־אישיים, חוסן נפשי, חוסן משפחתי, ותחומים אחרים. בהקשר הרחב והמדעי יותר, הפסיכולוגיה מהווה גם מדע החוקר את הטווח הרחב של תכונות המוח, ואת תוצאותיו הישירות והעקיפות.

העוסק בפסיכולוגיה מכונה פסיכולוג. קיימות תתי התמחויות שונות למקצוע הפסיכולוגיה: ישנם פסיכולוגים חוקרים, קליניים, התנהגותיים, קוגניטיביים, רפואיים ועוד. הפסיכולוגים, כל אחד מהם בתחומו, מנסים לחקור או להבין את התכונות הנפשיות של יחידים. הם עושים זאת לעיתים קרובות באמצעות ניסויי מעבדה המשלבים מדידה של התנהגות הנבדקים לצד זיהוי התהליכים הביולוגיים העומדים בבסיסם כגון תנועות עיניים, מוליכות חשמלית עורית או תיעוד של שינויים מוחיים בבני אדם ואף בבעלי חיים אחרים.

על אף שידע פסיכולוגי בא לידי שימוש לעיתים תכופות ככלי להערכה וטיפול בבעיות נפשיות, הוא גם מוכוון לפתרון בעיות בתחומים שונים של ההתנהגות האנושית. רוב התחומים של הפסיכולוגיה לוקחים חלק כשיטות טיפוליות קליניות, ייעוציות, או כתומכות בתוכניות לימוד. חוקרים רבים פועלים בטווח רחב של נושאים הקשורים לתהליכים נפשיים והתנהגותיים, ובדרך כלל עובדים במדורי פסיכולוגיה של אוניברסיטאות, או במסגרות אקדמאיות אחרות (לדוגמה בבתי ספר לרפואה, או בבתי חולים), חלק מועסקים בתעשייה ובארגונים, או בתחומים אחרים כפסיכולוגים התפתחותיים, יועצי ספורט, בריאות, מדיה, במחקרים פורנזיים או בהיבטים האחרים של משפט וחוק. פסיכולוגים משתמשים בשיטות מדעיות כדי להסיק סיבתיות ומתאם בין משתנים פסיכולוגיים. בנוסף, או בניגוד להשתמשותם בשיטות אמפיריות ודידקטיות, חלק מהם סומכים לפעמים על פירושים סימבוליים או שיטות אינדוקטיביות שונות. כשליש מהפסיכולוגים הם עצמאיים, כ־28% עובדים בסביבה אקדמית, כ־20% עובדים בתחום הרפואה, והשאר בסביבות חינוך עסקים ספורט ועוד[2].

Oops something went wrong: