דן (קיבוץ)

דָּן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, השייך למועצה אזורית הגליל העליון וממוקם בצפון אצבע הגליל.

עובדות מהירות

Remove ads

שם הקיבוץ

בתחילה נקרא הקיבוץ "אוסישקין ב'", כשמו של הוגה המבצע "מצודות אוסישקין", שבמסגרתו עלה היישוב על הקרקע. אולם חברי הקיבוץ ביקשו להיקרא בשמה של העיר המקראית החשובה דן, הנזכרת בספר בראשית^[3] ובספר שופטים,^[4] שלמרגלות שרידיה בתל דן יושב הקיבוץ. במקרא מסופר ששם העיר היה תחילה לַיִשׁ (או לֶשֶׁם), ובני שבט דן שישבו בה שינו את שמה לדן: "וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" (שופטים יח, כט). העיר דן נחשבה לקצה גבולה הצפוני של ארץ ישראל, ועל כן היא מונצחת בצירוף "מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע" – ביטוי שמשמעותו כל הארץ כולה. כך למשל בימי שלמה: "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה" (מלכים א ה, ה). השם דן שרד בביטוי גם בצורתו המעודכנת: "מדן ועד אילת".^[5]

Remove ads

היסטוריה

סכם

פרספקטיבה

הקיבוץ נוסד כאחד מיישובי חומה ומגדל ומצודות אוסישקין ב-4 במאי 1939. המקימים היו קבוצת עולים מטרנסילבניה, רומניה וחברי תנועת השומר הצעיר, שהגיעו לכפר סבא בשנים 1931–1932, והקימו קיבוץ ארעי ב-1933 בגבעת השומר, ליד כפר סבא. ב-1939 נתנו מוסדות היישוב את אישורם לעלייה לקרקע, והקיבוץ נוסד באורח של קבע בקרבת צומת הגבולות ישראל - סוריה - לבנון. הקיבוץ השתייך לתנועה המיישבת "הקיבוץ הארצי".

מיקומו באזור הגבול גרם להיותו מקום קליטה ראשוני לעולים שהגיעו בדרך בלתי חוקית מסוריה ולבנון לפני קום המדינה, ולסיבה שבעטיה ספג הקיבוץ הפגזות והתנכלויות לאורך השנים שלאחר הקמת המדינה.

במלחמת העצמאות כשלו הסורים בניסיונם לכבוש את קיבוץ דן שלוש פעמים (בינואר, מאי ויוני 1948). בשנות החמישים והשישים הותקף הקיבוץ בצליפות והפגזות.

מלחמת ששת הימים

ערך מורחב – קרב קיבוץ דן

בששה ביוני 1967 ב-מלחמת ששת הימים, היום השני למלחמת ששת הימים, תקף טור שריון סורי בן שלושה טנקים מלווה ביחידות חיל רגלים את דן. על הקיבוץ הגנו חברי הקיבוץ, אשר הצליחו להדוף את המתקפה הסורית,^[6] זאת בעקבות טעות של המודיעין הצה"לי, שבשלו מוקמו יחידות צה"ל במקום הלא נכון.

לאחר 1967

לאחר המלחמה היו אירועים של ירי קטיושות על הקיבוץ, עד מבצע שלום הגליל, אך המצב הביטחוני השתפר משמעותית, יחסית לתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, ואיפשר תנופת פיתוח כלכלי ואנושי.

משנות הששים ועד סוף שנות השמונים, הקיבוץ גידל שדות כותנה, אשר זו הייתה הגידול העיקרי בגידולי שדה שלו, וגם הרווחי ביותר. הפסיקו לגדל כותנה משלוש סיבות: מחסור במים ושנות בצורת, עלייה במחירי המים, ומחירי הכותנה בעולם ירדו בעקבות גידול מאסיבי של כותנה בסין. על כן, כבר לא היה כלכלי לגדל כותנה. במקום זאת, הקיבוץ עבר לגידולים אחרים וחדשים באזור, אשר נעשו יותר רווחיים וצרכו פחות מים.

קיבוץ דן שותף במיזם נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים), וקולט קבוצות של חיילים בודדים מרחבי העולם במסגרת גרעין צבר.

בתחילת מלחמת חרבות ברזל פונה הקיבוץ.^[7]

Remove ads

כלכלה

סכם

פרספקטיבה

כלכלת קיבוץ דן נשענת על מספר מפעלים חקלאיים, טכנולוגיים ותיירותיים:

בקיבוץ דן מגודלים דגי פורל בחוות "פורל הדן", אחת החוות המתקדמות בעולם בתחומה, דגי חידקן לייצור קוויאר (תחת המותג "קרט קוויאר"), ודגים אחרים בבריכות דגים. כמו כן, הקיבוץ מחזיק גם מכוורת להאבקה ולייצור דבש, מטעי אבוקדו והדרים, וגידולי שדה: חיטה, שיבולת שועל, תירס, עגבנייה, אבטיח, גזר, בצל, בוטנים, וחמניות.

בקיבוץ מספר מפעלים טכנולוגיים: מפעל נען-דן ג'יין, לייצור ופיתוח מוצרי השקיה (בעבר "דן ממטירים", כיום בבעלות של התאגיד ההודי "ג'יין"), ומפעל דן-פל, המתמחה באדריכלות אור - ייצור לוחות מעבירי אור לענף הבנייה ומערכות מבוקרות באמצעות מחשב לצורך בקרת כמות אור השמש. בבעלותו של הקיבוץ גם מפעל דנ-טק, המייצר תעלות וצנרת פלסטיק להעברת חוטי חשמל (המפעל עבר לאזור התעשייה הצפוני של קריית שמונה).

בקיבוץ פועל מוזיאון בית אוסישקין, מוזיאון לחי, צומח, היסטוריה וגאולוגיה של אזור הגליל העליון, הגולן והחרמון.