שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
בחירות מרץ 2020 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הבחירות לכנסת העשרים ושלוש התקיימו ב-2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשרים ושלוש. בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת נרשמו להתמודדות בבחירות 30 רשימות מטעם 42 מפלגות, אך לבסוף התמודדו 29 רשימות כשמתוכן 8 בלבד עברו את אחוז החסימה, מספר המפלגות הנמוך ביותר שנכנסו לכנסת במערכת בחירות אחת.
מפלגות הימין: 49 מושבים
מפלגות החרדים: 16 מושבים
מפלגות המרכז: 33 מושבים
מפלגות השמאל: 7 מושבים
מפלגות הערבים: 15 מושבים
מפלגות החרדים: 16 מושבים
מפלגות המרכז: 33 מושבים
מפלגות השמאל: 7 מושבים
מפלגות הערבים: 15 מושבים
הבחירות התקיימו לאחר שתי מערכות בחירות רצופות שלא הביאו להקמת ממשלה, כחלק ממשבר פוליטי ארוך ורחב היקף בישראל, והממשלה שכיהנה בעת הבחירות היא ממשלת ישראל השלושים וארבע שהוקמה אחרי הבחירות לכנסת העשרים.
שלא כנהוג בישראל לקיים את הבחירות לכנסת ביום שלישי, בחירות אלו התקיימו[1] ביום שני[2].
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
לאחר הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, בהתייעצויות שקיים נשיא המדינה, ראובן ריבלין, עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת החדשה, לא הצליח אף חבר כנסת להשיג 61 ממליצים להטיל עליו את הרכבת הממשלה. לאור זאת, ב־25 בספטמבר 2019 העניק הנשיא לראש הממשלה המכהן ויו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, את המנדט להרכיב ממשלה, לאחר שהלה נתמך בידי 55 חברי הכנסת לעומת 54 שתמכו בבני גנץ[א]. לנתניהו הוקצבו, על-פי חוק, 28 ימים למלאכה זו, עם אפשרות לקבלת ארכות מהנשיא למשך של עד 14 ימים נוספים במצטבר.
עם מסירת המנדט לנתניהו, הצהיר ריבלין כי הוא הציע לנתניהו וגנץ להקים ממשלה עם הסכם רוטציה בין נתניהו לגנץ בתפקיד ראש הממשלה ובתפקיד ממלא מקומו וכי הממשלה שתוקם תהיה שוויונית בין הסיעות התומכות בנתניהו לבין הסיעות התומכות בגנץ. עוד אמר ריבלין כי הוא הציע לצדדים לתקן בחקיקה את סוגיית הנבצרות של ראש הממשלה, באופן שיקל על נתניהו בהקשר להליכים המשפטיים המתקיימים נגדו. על אף זאת, 26 ימים לאחר קבלת המנדט, ב־21 באוקטובר, ולאחר שלא הצליח לקבל תמיכה נוספת מעבר ל-55 הממליצים המוקדמים (אשר כונו 'בלוק הימין'), הודיע נתניהו לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה. בעקבות הודעתו הטיל הנשיא את המנדט על בני גנץ ב־23 באוקטובר, ובכך היה גנץ לאדם הראשון שהוטל עליו התפקיד ושאינו נתניהו, מאז עליית ראש הממשלה המכהן לשלטון ב-2009. לרשות גנץ עמדו 28 ימים, ללא אפשרות להארכה.
גנץ הגיע להבנות ראשוניות עם מפלגות השמאל, העבודה-גשר והמחנה הדמוקרטי, ללא חתימת הסכם קואליציוני, ובמקביל המשיך בניהול המשא ומתן עם הליכוד על "ממשלת אחדות", ובה ייצוג שווה לשתי המפלגות. במוקד המחלוקת בינו לבין הליכוד עמדה דרישתו לפירוק "בלוק ה-55" של מפלגות הימין והחרדים, וכן השאלה מי יכהן ראשון ברוטציה[3][4]. כמו כן ניהל מגעים עם הרשימה המשותפת על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתם ובהימנעות ישראל ביתנו[5][6][7]. ב־20 בנובמבר, היום האחרון למנדט של גנץ, הודיע אף הוא לנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה.
בכך, ב-21 בנובמבר, בפעם השנייה בתולדות המדינה (הראשונה הייתה במהלך כהונת הכנסת השבע עשרה), החלה תקופה בת 21 יום שבה על פי חוק יסוד: הממשלה (סעיף 10) רשאים רוב חברי הכנסת לבקש מנשיא המדינה להטיל את התפקיד על כל אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך. לאחר שתקופה זו התקרבה לסיומה מבלי שעלה בידי מי מחברי הכנסת לקבל את 61 החתימות הדרושות, הוחלט בהסכמת הסיעות הגדולות בכנסת ה-22, הליכוד וכחול לבן, שלא להמתין להתפזרותה של הכנסת באופן אוטומטי לפי סעיף 11 לחוק יסוד: הממשלה (אירוע שהתרחש קודם לכן רק פעם אחת, בהתפזרותה של הכנסת השבע עשרה), אלא להביא לפיזורה בחוק לפיזור הכנסת על פי סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת. זאת בשל העובדה שהתפזרות הכנסת לפי חוק יסוד: הממשלה, הייתה מביאה לקיום הבחירות בפורים[2], וכן כדי לקצר את לוח הזמנים לבחירות.
ב־10 בדצמבר, יממה לפני תום תקופת 21 הימים, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-22. המנדט של הכנסת להציג לנשיא מועמד להרכבת הממשלה הסתיים בחצות הלילה שבין ה-11 וה-12 בדצמבר, אולם התפזרות הכנסת באופן אוטומטי בשל היעדר ממשלה מתרחשת רק עם מתן הודעה של הנשיא ליו"ר הכנסת, לאחר תום 21 הימים, על כך שלא הוגשה בקשה של 61 חברי הכנסת. הודעת ריבלין הייתה צפויה להימסר במהלך שעות היום של 12 בדצמבר, ובהתאם לזאת, אישרה הכנסת את החוק לפיזורה לאחר חצות הלילה שבתום תקופת 21 הימים. בחוק נקבע כי הבחירות לכנסת ה-23 יתקיימו ביום שני, 2 במרץ 2020, ו' באדר ה'תש"ף. הבחירות נקבעו ליום שני על אף הנוהג המקובל לקיים את הבחירות בימי שלישי, בשל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע שחל ביום שלישי הראשון שלפני פורים[2], וההבנה כי הקדמת הבחירות בשבועיים מפורים בלתי אפשרית מבחינת זמן ההיערכות הדרוש המינימלי לבחירות.
הבחירות התקיימו כשלוש וחצי שנים לפני מועדן המקורי (31 באוקטובר 2023, ט"ז בחשוון ה'תשפ"ד). מערכת הבחירות של הכנסת העשרים ושלוש הייתה הראשונה שמתקיימת לאחר שאף אחד מחברי הכנסת שקדמה לה לא הצליח להרכיב ממשלה, לאחר מיצוי כל הניסיונות שמאפשר החוק[ב].
Remove ads
לוח זמנים
- 2 בינואר – כניסת פנקס הבוחרים לתוקף
- 14 בינואר עד 15 בינואר – הגשת רשימות המועמדים לכנסת[8]
- 9 בפברואר – החלטת בית המשפט העליון על פסילת רשימות ומועמדים
- 17 בפברואר – תחילת שידורי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה[9]
- 19 בפברואר – פתיחת ההצבעה בנציגויות ישראל מחוץ לישראל[10]
- 2 במרץ – יום הבחירות
- 10 במרץ – תאריך סופי לפרסום תוצאות הבחירות הרשמיות בידי ועדת הבחירות
- 16 במרץ – יום השבעת הכנסת ה-23
ועדת הבחירות
מערכת הבחירות נוהלה על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23, שהורכבה מנציגי הסיעות היוצאות של הכנסת העשרים ושתיים ובהתאם לגודלן היחסי, ובראשה עמד שופט בית המשפט העליון ניל הנדל. ממלא מקומו היה השופט עוזי פוגלמן.
בשל הקדמת הבחירות וקיצור תקופת הבחירות ממשך הזמן המינימלי של 90 יום ל-81 יום, הוועדה דרשה תוספת תקציבית[11].
פסילת רשימות ומועמדים
הוועדה פסלה מהתמודדות את שירן אסלן, מרשימת "קמ"ה - קידום מעמד הפרט", מאחר שהורשעה בעבירה עם קלון ונותרו יומיים לסיום תקופת המניעה שלה[12]. בנוסף נפסל אחד מיושבי ראש מפלגת "עוצמה ליברלית-כלכלית", עמוס דב סילבר, שהורשע בעבירות החזקת סמים[13]. כמו כן נפסלו 3 מועמדות מרשימת "קול הנשים", 3 מועמדים מרשימת "כח להשפיע" ומועמד מרשימת יהדות התורה.
ב-29 בינואר פסלה ועדת הבחירות המרכזית את מועמדותה של חברת הכנסת היבה יזבק בתמיכת נציגי הימין, כחול לבן והעבודה, ואת מפלגת "משפט צדק" שבראשות לריסה עמיר[14].
ב־9 בפברואר החליט בית המשפט העליון שלא לאשר את פסילת יזבק ברוב של חמישה מתנגדים מול ארבעה שתמכו בפסילה[15]. כמו כן, בערעור שהוגש על החלטת הוועדה לפסול את מפלגתה של עמיר, ביטל בית המשפט את החלטת הוועדה[16].
הוראות שעה מיוחדות
בבחירות אלו בוצעו בהוראת שעה מספר שינויים מיוחדים בחוקי הבחירות[17]:
- הגיל המינימלי לחברי ועדת הקלפי ומזכירהּ הועלה, כך שהגיל המינימלי לחבר ועדת קלפי יעמוד על 17 (במקום 16), והגיל המינימלי למזכיר ועדת קלפי יעמוד על 21 (במקום 17).
- שוטרים לא יימחקו מרשימת הבוחרים בקלפי שבה הם רשומים, אלא יוכלו להצביע בכל קלפי במעטפת הצבעה חיצונית, בדומה לעובדי ועדת הבחירות.
- שינויים במניין הימים הרלוונטיים למועדי רישום מפלגות.
- מועדים לביצוע פעולות הקבועים בחקיקה במספר ימים לפני הבחירות, יכול שיוארכו על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעד עשרה ימים (בחוק המקורי הסמכות להאריך היא בחמישה ימים, ובהחלטה של שני שלישים מחברי הוועדה המשתתפים בהצבעה).
- הגדלת מספר יחידות המימון שלהן זכאיות המפלגות.
Remove ads
הסכמי עודפים
חוק הבחירות לכנסת מאפשר חתימה על הסכם עודפים בין שתי רשימות.
הסכמי עודפים נחתמו בין:
- רשימת הליכוד ורשימת ימינה[18].
- רשימת כחול לבן ורשימת העבודה-גשר-מרצ[19].
- רשימת יהדות התורה ורשימת ש"ס[20].
היערכות המפלגות ויצירת הרשימות
סכם
פרספקטיבה
כחול לבן
| פה | فه |
- כינוי הרשימה: כחול לבן בראשות בני גנץ
.jpg)
בראשות כחול לבן עמד חבר הכנסת בני גנץ ואחריו יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, יו"ר תל"ם משה יעלון וח"כ גבי אשכנזי. ב־9 בדצמבר 2019 הודיע לפיד כי הוא מוותר על הרוטציה שהייתה לו עם בני גנץ במהלך שתי מערכות הבחירות הקודמות, וכי גנץ יהיה מועמד המפלגה היחיד לראשות הממשלה בבחירות אלו[ה 1]. ראשי שלוש המפלגות השאירו את אותה הרשימה מהבחירות הקודמות, למעט חבר הכנסת גדי יברקן שהודח מהמפלגה עקב מגעים עם הליכוד[ה 2]. יצחק אילן הועבר למקום 45 ברשימה והחליט לפרוש[ה 3].
הליכוד
| מחל | محل |
- כינוי הרשימה: הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה
.jpg)
יו"ר הליכוד במערכת הבחירות היה ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו.
המפלגה רצה יחד עם מפלגת כולנו, בראשות יפעת שאשא-ביטון. יו"ר כולנו לשעבר, משה כחלון שעבר לליכוד, הודיע ב-12 בינואר על פרישתו מהחיים הפוליטיים[ה 4].
ב־26 בדצמבר התקיימו בחירות לראשות המפלגה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבר הכנסת גדעון סער[ה 5]. בחירות אלה הסתיימו בניצחונו של נתניהו[ה 6].
לא התקיימו פריימריז לרשימת המפלגה. הרשימה הוקפאה ונשארה כמו בבחירות הקודמות, למעט הפרישה של כחלון והצבתו של ח"כ גדי יברקן במקום ה-20, לאחר שהודח מכחול לבן[ה 7].
הרשימה המשותפת
| ודעם | وضعم |
- כינוי הרשימה: הרשימה המשותפת חד"ש, רע"ם, תע"ל, בל"ד
.jpg)
בראש הרשימה המשותפת (הרכב משותף של מפלגת חד"ש, בל"ד, רע"ם ותע"ל) עמד איימן עודה שהוא גם יו"ר מפלגת חד"ש. אחריו הוצבו ברשימה מטאנס שחאדה יו"ר בל"ד, אחמד טיבי יו"ר תע"ל ומנסור עבאס יו"ר רע"ם.
העבודה-גשר-מרצ
| אמת | أمت |
- כינוי הרשימה: העבודה – גשר - מרצ
ב-13 בינואר 2020 סיכמו מפלגות העבודה, גשר ומרצ על איחוד וריצה משותפת לצורך הבחירות במסגרת רשימת העבודה-גשר-מרצ[ה 8].
העבודה
בראש מפלגת העבודה עמד עמיר פרץ. הנהלת מפלגת העבודה החליטה פה אחד על המשך כהונתו של היו"ר פרץ גם בבחירות אלו, כמו כן הוחלט על המשך שיתוף פעולה עם מפלגת גשר של אורלי לוי-אבקסיס[ה 9][21].
גשר
בראש מפלגת גשר עמדה אורלי לוי-אבקסיס. כהמשך לשיתוף הפעולה במסגרת העבודה-גשר מהבחירות הקודמות, גשר הצטרפה גם לרשימה המורחבת עם מרצ.
מרצ
יו"ר מרצ היה ניצן הורוביץ. הוחלט על פירוק המחנה הדמוקרטי, לאחר שיאיר גולן חבר למרצ, והופסקו שיתופי הפעולה עם התנועה הירוקה בראשות סתיו שפיר ועם ישראל דמוקרטית בראשות אהוד ברק. סדר המועמדים ברשימת מרצ נשאר כפי שהיה בבחירות הקודמות, ובתוך כך יאיר גולן שובץ ברשימה המאוחדת עם מפלגת העבודה וגשר במסגרת המקומות המיועדים למרצ. גם אמילי מואטי, שהתמודדה בעבר בפריימריז במפלגת העבודה, שובצה מטעמה של מרצ במקום ה-15 ברשימה המאוחדת.
ש"ס
| שס | شس |
- כינוי הרשימה: התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
בראשות ש"ס עמד אריה דרעי. הרכב הרשימה נקבע על פי החלטת מועצת חכמי התורה, ונשאר כפי שהיה בבחירות הקודמות.
את הקמפיין של המפלגה ליווה הסלוגן "אריה צריך ביבי חזק"[ה 10] כפרפרזה לסלוגן הקודם של המפלגה "ביבי צריך אריה חזק". לראשונה התמקד הקמפיין של ש"ס גם בקרב חסידות חב"ד.
ישראל ביתנו
| ל | ل |
- כינוי הרשימה: ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן
בראשות ישראל ביתנו עמד אביגדור ליברמן. ועדה מסדרת קבעה את הרכב הרשימה לכנסת, ומחציתה הראשונה (עד מקום 14) נותרה זהה לרשימה הקודמת[ה 11].
יהדות התורה
| ג | ج |
- כינוי הרשימה: יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה
בראש רשימת יהדות התורה עמדו יו"ר אגודת ישראל יעקב ליצמן ויו"ר דגל התורה משה גפני. הרשימה הורכבה מנציגי אגודת ישראל ודגל התורה, באותה מתכונת כמו בבחירות הקודמות.
את הקמפיין של אגודת ישראל ליווה הסלוגן "זכות הקיום" מתייחס להתקפות על הדת במדינת ישראל. ואת הקמפיין של דגל התורה ליווה הסלוגן "זה יהדות או כלום"[ה 12]. הקמפיין נוהל בנפרד על ידי המפלגות המרכיבות את הרשימה, אגודת ישראל ערכה כינוסים בערים ברחבי הארץ בהם השתתפו אדמו"רים ורבנים חסידים ודגל התורה ערכה כינוסים במספר מקומות בהשתתפות הרב חיים קניבסקי ורבנים ליטאים נוספים.
לראשונה בתולדות המפלגה, הוקם מטה הציונות הדתית וקמפיין ייחודי לציבור זה, עם הסלוגן "ימין למהדרין"[ה 13]; הרב דוד חי הכהן מרבני הציונות הדתית הביע את תמיכתו במפלגה בפעם השנייה, לאחר שראשי יהדות התורה חתמו בפניו על מסמך המחייב שלא להסכים לוויתורים בשטחי ארץ ישראל, ותנאים נוספים.
ימינה
| טב | طب |
- כינוי הרשימה: ימינה
הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי ומפלגת אח"י התאחדו לרשימה משותפת "ימינה".
בראש הימין החדש עמדו במשותף נפתלי בנט ואיילת שקד. המפלגה, שכשלה בריצה עצמאית בבחירות אפריל 2019, התמודדה במשותף עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי-תקומה בבחירות בספטמבר בבלוק טכני בשם ימינה שזכתה ב־7 מושבים, 3 מהם מטעם הימין החדש. הבלוק הטכני פורק זמן קצר לאחר הבחירות והימין החדש התפצלה בהסכמה לסיעה עצמאית בכנסת ה-22.
ב-12 בדצמבר 2019 הודיע נפתלי בנט שמפלגת הימין החדש רצה לכנסת באופן עצמאי בראשותו של בנט ואחריו שקד[ה 14].
ב-14 בינואר 2020 הודיעו הימין החדש והאיחוד הלאומי – תקומה בראשות בצלאל סמוטריץ' על ריצה משותפת[ה 15].
ב-15 בינואר 2020, כשעה לפני תום הזמן להגשת הרשימות לוועדת הבחירות, הודיעה מפלגת הבית היהודי על הצטרפותה לרשימת ימינה, תוך ביטול הסכם מוקדם על ריצה משותפת יחד עם מפלגת עוצמה יהודית[ה 16]. אל האיחוד הצטרפה שרה ב"ק כמועמדת מטעם הבית היהודי אך רשמית התמודדה מטעם מפלגת אח"י כדי לעקוף את חוקת המפלגה שלא איפשרה שריון שלה. בתוך כך, עידית סילמן עברה מהבית היהודי לימין החדש[ה 17]. מוטי יוגב, שהוצב במקום ה-11 למרות היותו מספר 2 ברשימת הבית היהודי, הודיע על התפטרותו תוך שהוא תוקף את יו"ר המפלגה רפי פרץ[ה 18], אך לאחר מכן חזר בו.
רשימות נוספות
רשימות שפרשו
Remove ads
מערכת הבחירות
סכם
פרספקטיבה
מערכת הבחירות שהתקיימה לאחר שתי מערכות שהסתיימו מבלי שהוקמה ממשלה, התאפיינה בקיפאון בתמונת המצב הפוליטית, כאשר הסקרים שנערכו לאורך כל תקופת הבחירות הצביעו על מפת גושים דומה לזו של הסבבים הקודמים, ללא הכרעה של אחד מהצדדים. כתוצאה מכך הקמפיינים של המפלגות השונות התמקדו בניסיון להעלות את שיעור ההצבעה בקרב תומכיהן הפוטנציאליים[23]. מערכת הבחירות נתפסה אצל רבים כ'משעממת' ו'מלוכלכת' ולוותה בהשמצות והכפשות הדדיות[24].
ב-25 בינואר הורתה ועדת הבחירות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להסיר פרסום המוגדר כתעמולת בחירות מדף הפייסבוק הרשמי של ראש ממשלת ישראל[25].
במהלך תקופת הבחירות התרחשו מספר אירועים אשר השפיעו על השיח הפוליטי:
ברקע ההליכה החוזרת לקלפיות עמדה החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים. נתניהו ביקש מהכנסת חסינות מפני העמדתו לדין, ובעקבות כך פעלו מפלגות האופוזיציה לכונן את ועדת הכנסת, כדי לדון בבקשת החסינות. במקביל נודע כי לא התגבש רוב להצעה לאחר שליברמן הודיע כי לא יתמוך במתן החסינות[26]. ב-28 בינואר 2020, יום כינוס המליאה לצורך אישור הקמת הוועדה, משך נתניהו את בקשת החסינות בנימוק שלא ניתן לו לקיים הליך הוגן, וכדי שלא לפגוע בקידום עסקת המאה[27]. בעקבות משיכת הבקשה הוגש עוד באותו יום בעת ששהה בביקור אצל הנשיא האמריקאי כתב אישום נגד נתניהו. בני גנץ הודיע שבאם ינצח בבחירות ישנה את הליך בקשת החסינות כך שוועדה ציבורית מקצועית היא שתדון בנושא הסרת החסינות, ולא חברי הכנסת[28]. בהמשך הקמפיין המשיכו בכחול לבן לתקוף את מועמדותו בטענה שלא ראוי ולא אפשרי שראש ממשלה יכהן תוך כדי קיום משפטו, והעלו חשש כי אם יבחר, יפעל לעצור את ההליכים המשפטיים נגדו[29]. נתניהו הכחיש טענות אלו מכל וכל[30].
"עסקת המאה" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהצגתה עוכבה בשל מערכות הבחירות הקודמות[31], הוצגה ב-28 בינואר 2020, על ידי הנשיא טראמפ בנוכחות בנימין נתניהו. באישור ראש הממשלה נתניהו, הוזמן גם בני גנץ להצגת התכנית, ושניהם נפגשו עם טראמפ בנפרד[32]. שני המועמדים הודיעו כי יקבלו את התוכנית ויפעלו לקידומה לאחר הבחירות. נתניהו הודיע שיספח את יהודה ושומרון מיד לאחר הכרזת טראמפ עוד לפני הבחירות, אך נאלץ לחזור בו בעקבות התנגדות הממשל האמריקאי. הוקמה 'ועדת גבולות' המורכבת מנציגים אמריקאים וישראלים כדי לשרטט את הגבולות המדויקים של השטחים שאותם תוכל ישראל לספח בתמיכה אמריקאית. נתניהו הודיע כי בסיום עבודת הוועדה יספח את גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון[33], בעוד גנץ הבהיר כי יפעל בנושא זה בתיאום עם הקהילה הבינלאומית ובהסכמת מדינות האזור, ובראשן ירדן.
הטיפול בפרשת נעמה יששכר התקדם בסמיכות לפורום השואה שהתקיים בירושלים בהשתתפות נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. במהלך הביקור נפגש פוטין עם ראש הממשלה נתניהו בנוכחות יפה יששכר, וב-29 בינואר חתם נשיא רוסיה על בקשת החנינה ונעמה שבה לישראל במטוסו של ראש הממשלה לאחר ביקורו במוסקבה[34][35].
ב-26 בינואר דווח כי התקיימה פגישה בין נציגי המפלגות לנציגי חברת פייסבוק בישראל, בשל השינויים בתהליכי פרסום מודעות. נציגי החברה הצהירו שלא יפעילו תהליכי בדיקת עובדות על פרסומים ולא ינקטו צעדים כנגד הפצת שקרים ודיסאינפורמציה[36].
בפברואר 2020 התגלתה פרצת אבטחת מידע באפליקציית "אלקטור", שבה עשתה מפלגת הליכוד שימוש לאחסון רשימת הבוחרים. כתוצאה מהפרצה דלפו פרטי כל האזרחים המופיעים בספר הבוחרים. מספר ימים לאחר מכן נחשפה פרצה נוספת, המאפשרות גישה למאגר מלא והמעודכן של כל הבוחרים בישראל, עם כתובתם המלאה ומספר תעודת זהות, וכן מידע שפעילי הליכוד הזינו על מקורביהם[37]. העיסוק התקשורתי בנושא דעך יחסית מהר, לפי אתר העין השביעית, ולא עורר תגובה ציבורית משמעותית[38]. ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, הזהיר כי אפליקציית אלקטור מסוכנת, וטען כי יש להפסיק להשתמש בה ולהכניס אליה פרטים של אנשים אחרים[39]. בסוף פברואר פורסם שספר הבוחרים דלף שוב בעקבות פריצה לאתר הליכוד[40]. כעבור שנה, הרשות להגנת הפרטיות קבעה כי אלקטור, הליכוד וישראל ביתנו הפרו את חוק הגנת הפרטיות והתקנות מכוחו[41].
ועדת הבחירות נקטה באמצעים נוספים כדי למנוע זיופים בבחירות, בהם: מכסה נוסף לתיבת הקלפי ותיבה למעטפות שיהיה ניתן לנעול עם אזיקון מיוחד. נוסף על כלים אלו, גם במערך הפיקוח נעשו שינויים: סיירת המפקחים הוגדלה ל-5,000 אנשים. בשעות הערב הם הוצבו בקלפיות וצילמו את מהלך הספירה. במהלך היום, אם נתקלו במצב שבו הם סבורים שיש חשד סביר לעבירה על טוהר הבחירות, הם היו רשאים לצלם ללא קבלת אישור מראש. נוסף על כך, לתיעוד ההצבעות והספירה נעשה שימוש במערכת חכמה שתוכל לאתר חריגות בהצבעה[42].
התפרצות נגיף הקורונה בסמיכות למועד הבחירות, העלתה חשש שההתפרצות תגרום לשיבושים בהליך הבחירות, כתוצאה מהימנעותם של אזרחים מלבוא לקלפיות מחשש שידבקו בנגיף[43], ובשל החשש שגורמים שונים עשויים להפיץ ביום הבחירות פייק ניוז בדבר הימצאות נשאים של הנגיף בקרבת קלפיות מסוימות, בכוונה לגרום למיעוט מצביעים באותם אזורים[44]. לאחר שהתגלו מספר מקרים של המחלה בישראל, ובעקבות הוראת מערכת הבריאות לאלו שהיו בסביבת החולים לשהות בבידוד, החליטה ועדת הבחירות להציב קלפיות מיוחדות עבור 5,630 האזרחים שהיו בבידוד ביום הבחירות, ולהקים צוות שיפקח על הפצת שמועות בניסיון להניא בוחרים מלממש את זכותם[45][46]. ועדת הבחירות פנתה אל משרד הבריאות לקבלת הוראות בספירת הקולות של האזרחים הנמצאים בבידוד, וסופרי הקולות היו ממוגנים[47].
מפלגת הליכוד יצאה בקמפיין נרחב האומר כי בני גנץ לא יוכל להקים ממשלה ללא הרשימה המשותפת, על פי הסקרים שהראו כי המפלגות שראשיהן חתמו על הסכם תמיכה בנתניהו מתקרבים יחד ל-60 מנדטים[48]. גנץ הכחיש כי בכוונתו לסמוך על הרשימה המשותפת[49]. למעשה, אפשרות ההסתמכות על הרשימה המשותפת עלתה כבר אחרי הבחירות לכנסת העשרים ושתיים כשנטען שגנץ ניסה להרכיב ממשלה בהימנעות נציגי הרשימה ובתמיכת ישראל ביתנו[50].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הראשונות בשלוש מערכות הבחירות, הציע גנץ עימות טלוויזיוני בינו ובין נתניהו, אך נתניהו לא נענה לכך[51]. במערכת הבחירות הנוכחית הציע נתניהו עימות טלוויזיוני בינו ובין גנץ, אך גנץ דחה להצעה זו[52].
ב-20 בפברואר 2020 הודיע ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד כי תיפתח חקירה פלילית בפרשת המימד החמישי, בחשד שחברת המימד החמישי הונתה את המשטרה[53]. אף שיו"ר החברה, בני גנץ, אינו חשוד, הליכוד הציב במהלך הקמפיין שורה של שאלות על התנהלותו בפרשה.
ב-28 בפברואר 2020 הצהיר יו"ר מפלגת העבודה עמיר פרץ כי סיכם עם בני גנץ על הקמת ממשלת מיעוט בתמיכה חיצונית של ישראל ביתנו והרשימה המשותפת. לאחר מכן טענה מפלגת ישראל ביתנו, כי דברי עמיר פרץ נאמרו בעקבות דיל של עמיר פרץ עם בנימין נתניהו[54].
בשל תחילת מגפת הקורונה בישראל, ביום הבחירות הוצבו אוהלי הצבעה מיוחדים לחולים ומבודדים[55] שהופעלו על ידי צוותי מד"א.
Remove ads
סקרים
סכם
פרספקטיבה
Remove ads
תוצאות
סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – הכנסת העשרים ושלוש
נתונים עיקריים:[57]
חלוקת הקולות לפי מפלגה
מפלגות שלא נכנסו (0.8%)
- מס' בעלי זכות בחירה: 6,453,255
- מס' מצביעים: 4,615,135 (המהווים אחוז הצבעה של 71.52%)
- מס' הקולות הכשרים: 4,590,062
- מס' הקולות הפסולים: 25,073
- אחוז החסימה (3.25% מכלל הקולות הכשרים): 149,177 קולות
- קולות לרשימות שעברו את אחוז החסימה: 4,553,161[58]
- קולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה: 36,901
- מודד למנדט: 37,943
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ועדת הבחירות המרכזית- אתר האינטרנט הרשמי של רשם המפלגות, בו מפורט מידע אודות רישומן של המפלגות במשרד המשפטים
- הודעה בדבר תוצאות הבחירות לכנסת ה־23, ילקוט הפרסומים 8736, התש"ף, 10 במרץ 2020, עמ' 4896
- תוצאות האמת הרשמיות, באתר ועדת הבחירות המרכזית
- רשימות המועמדים לכנסת, באתר ועדת הבחירות המרכזית
- פירוט של חישוב תוצאות הבחירות לכנסת ה-23, באתר מחשבון מנדטים
- תוצאות הבחירות לפי יישובים
Remove ads
ביאורים
- המפלגות: הליכוד (32), ש"ס (9), יהדות התורה (7) וימינה (7) המליצו על נתניהו (ס"ה 55), והמפלגות: כחול לבן (33), העבודה-גשר (6), המחנה הדמוקרטי (5) וחלק מחברי הרשימה המשותפת (10 מתוך 13) המליצו על גנץ (ס"ה 54), מפלגת ישראל ביתנו (8) וחברי סיעת בל"ד (3) לא המליצו על אף מועמד (ס"ה 11)
- בבחירות לכנסת העשרים ואחת הכנסת פוזרה טרם החזרת המנדט לנשיא, בבחירות לכנסת העשרים ושתיים גם נתניהו וגם גנץ קיבלו את המנדט ולא הצליחו להרכיב ממשלה
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads