משבר האקלים

משבר האקלים העולמי הוא מונח המשמש לתיאור ההשלכות של שינוי האקלים והתחממות כדור הארץ.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "התחממות עולמית".

הלוגו של ועדת בית הנבחרים של ארצות הברית על משבר האקלים

המונח נועד להמחיש את דחיפות הטיפול בנושא שינוי האקלים, ואת ההנחה שתתרחש כבר בעתיד הנראה לעין הסלמה חמורה במקרים של מזג אוויר קיצוני, אם הכלכלה העולמית תמשיך כסדרה. המונח שגור בקרב פעילים סביבתיים, כמו גם בעיתונות ובמדיה החברתית, ומצוי בשימוש גם במוסדות רשמיים בישראל ובעולם.^{[1][2][3][4][5][6]}

ההתחממות של כדור הארץ היא זו שעומדת במרכז ההשפעות מרחיקות הלכת על האקלים. בהשוואה לתקופות קודמות, בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 נמדדו מקרים תכופים יותר ויותר של אירועי קיצון אקלימיים.^[7]

חודש יולי 2023 הוא החודש החם ביותר שנמדד מזה 40 שנה. מדענים משערים, על פי חקירת טבעות עצים ושוניות אלמוגים, כי חודש זה הוא החם ביותר מזה 120,000 שנה.^[8]

היסטוריה

טרום המשבר

מאז תחילת העידן התעשייתי, עם ייצורו ההמוני של מנוע הקיטור ומאוחר יותר גם של מנוע הבנזין, החל האדם להשתמש בדלקים מאובנים באופן אינטנסיבי בהרבה ממה שהיה עד אז. המיכון והאוטומטיזציה הביאו לגידול מעריכי בדרישת האנרגיה וחומרי הגלם מצד האנושות, כמו-גם בגידול אוכלוסייה, פליטת גזי חממה, עיבוד שטחי חקלאות ומרעה (ובכלל זה חקלאות תעשייתית), חציבת משאבי טבע ועוד.

כבר במחצית השנייה של המאה ה-19 בחנו מספר מדענים, כמו ג'ון טינדל וסוונטה ארהניוס את ההשפעות של פליטת גזי חממה על האקלים והעלו השערות ראשוניות שייתכן שבכוחה של התעשייה האנושית לשנות את האקלים העולמי. בשנות ה-30 הציג לראשונה גאי סטיוארט קלנדר (אנ') הוכחה אמפירית להשפעות אנושיות על האקלים.^[9]

"הגולה הכחולה". התמונה היוותה השראה להגנה על כדור הארץ הקטן, המבודד והשביר.

במהלך המאה ה-20, נוסדו ברחבי העולם מספר לא מבוטל של ארגונים סביבתיים אזרחיים שונים, עוד בטרם צצו מוסדות בחסות המדינות, ובטרם הוגדרו ההתחממות העולמית ושינוי האקלים כמשבר. בעברם, נטו הארגונים להתייחס לתופעות נקודתיות, כגון הכחדת מינים או הפשרת קרחונים, מבלי לשזור אותן לחיזוי של קריסת מערכות כוללת. בין הארגונים הוותיקים והבולטים בעולם, ניתן למנות את מועדון סיירה, הקרן העולמית לשימור חיות הבר וגרינפיס. בישראל פועלות החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל ועוד.

בין הגורמים שסייעו לעורר מודעות למצבו השברירי של כדור הארץ, ניתן למנות את התמונה "הגולה הכחולה" (בתמונה) שצולמה בידי נאס"א בשנת 1968. זוהי אחת התמונות הראשונות של כדור הארץ במלואו, והראשונה בה נראה כל הצד המואר שלו. בתמונה ניתן לראות את כדור הארץ כגוף קטן, מבודד ושברירי – בניגוד לאופן בו ניתן היה לראות אותו בצילומים עד אז.

הסנאטור ברני סנדרס וחברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז בפאנל שכותרתו "פותרים את משבר האקלים שלנו"^[10]

לקראת סוף המאה ה-20, נוסדו בזה אחר זה גם מוסדות מדינתיים ובין-מדינתיים, במטרה למנוע את המשבר או למזער את נזקיו. בשנות ה-50 החלו חוקרים לעבוד בשיתוף פעולה עם גורמי ממשל אמריקאים ולהגביר את המודעות לצורך לפעול לצמצום נזקי האקלים, והחל משנות ה-60 פורסמו דו"חות ממשלתיים רשמיים שהזהירו מפני עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה והשלכותיה.^[9] שיתוף הפעולה הבינלאומי התחיל בוועידת האומות המאוחדות על סביבת האדם (אנ'), ואיתה ייסוד התוכנית הסביבתית של האו"ם. בהמשך, הוקמו הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, ועידת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים, וכן ועידות האומות המאוחדות לשינוי אקלים, שמתכנסת בקביעות מדי שנה מאז 1995. ההסכם הבינלאומי הראשון הנחתם הוא פרוטוקול קיוטו, בשנת 1992.

השימוש במילה "משבר" במקום "שינוי", נעשה שגור בידי סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור, מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20.^[11] בשנת 2004 הוקמה קואליציית משבר האקלים,^[12] ובעקבותיה המונח הפך רשמי.

תשומת הלב העולמית למשבר האקלים התגברה גם בזכות סדרת אירועים בינלאומיים של פעילי אקלים, שהחלה עם שביתת בתי הספר למען האקלים שיזמה גרטה טונברי.

הכרזה על מצב חירום אקלימי

מדינות בהן הוכרז מצב חירום אקלימי.
בכחול כהה: הוכרז מצב חירום אקלימי בכל המדינה.
בכחול בהיר: הוכרז מצב חירום אקלימי בחלק מהמדינה, למשל במחוזות או ערים מסוימות.

ערך מורחב – מצב חירום אקלימי

מצד אחד, במשך מספר עשורים התקיימה הכרה רשמית מצד מדינות העולם בכך שקיימת סכנה ממשית לאנושות; אך מצד שני, לא ננקטו צעדים נרחבים בקנה-מידה עולמי או ארצי להפחתת פליטות גזי החממה (ננקטו צעדים להקטנת יעדי הגברת הפליטות, אך לא לצמצום שלהן). לכן, הוחלט בקרב מספר ארגונים לדרוש ממנהיגי העולם להתייחס אל המצב כאל מצב חירום. התגבשה מטרה משותפת למספר ארגונים, להפעיל לחץ על פוליטיקאים בעולם לנקוט צעדי חקיקה שיצמצמו את השימוש במקורות אנרגיה מתכלים, יעודדו מעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים, ובאופן כללי יפחיתו את חותם הפחמן (כלומר, כמות גזי החממה הנפלטים) של מדינות העולם.^[13][14]

עד שנת 2020, מספר מדינות וגופים הכריזו על מצב חירום אקלימי, בהם הפרלמנט האירופי,^[15] צרפת^[16] וקנדה.^[17]

בארצות הברית הוקמה ועדת בית הנבחרים על משבר האקלים.

בסוף שנת 2018 חתמו 415 גופי השקעה מוסדיים על הצהרה משותפת ובה דרישה למדינות העולם לנקוט פעולות מיידיות לטיפול במשבר האקלים כדי למנוע נזקים פיננסיים כבדים. בתחזית שפרסמה במקביל חברת ההשקעות שרודרס, העריכה שאם לא יינקטו כל פעולות מנע למשבר האקלים, צפויים הפסדים שנתיים בגובה 23 טריליון דולר לכלכלה העולמית לטווח הארוך.^[18]

בסוף העשור השני של המאה ה-21, הוגשו תביעות על ידי מדינות בארצות הברית וגופים נוספים שהאשימו את חברות הנפט והגז הגדולות על כך שידעו, כבר לפני 50 שנה ויותר, את ההשלכות המסוכנות של פעילותן מצד אחד, ומצד שני השקיעו משאבים בהסתרת המידע מהציבור ובהפצת ספק וחוסר אמון במדע, כל זאת על מנת שהכנסותיהן לא ייפגעו.^[19][20]

ב-9 באוגוסט 2021 פורסם דוח מיוחד של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם שקבע חד-משמעית ששינויי האקלים הם מעשה ידי אדם. הדוח אף קבע כי התחממות נוספת היא בלתי נמנעת, וכי ניתן למנוע התחממות דרסטית אף יותר על ידי הפחתה ניכרת בפליטת גזי החממה.^[21] בפברואר 2022, פורסם החלק השני של הדו"ח, המציג את הפגיעות בבני האדם דרך מערכות אקולוגיות שנפגעו, או ישירות דרך אירועי מזג אוויר קיצוניים,^[22] ותיאר כיצד פעולות לטווח הזמן הקרוב יכולות לצמצם, אך לא למנוע לחלוטין, את הנזקים הצפויים.^[23]

השלכות המשבר

ההשלכות השונות של המשבר משפיעות זו על זו באופנים רבים. כך, למשל, אסונות הטבע משפיעים באופן מיידי בצורה של הרוגים ונזק לרכוש ולערכי טבע, וגם פוגעים אנושות ביכולת לקיים חקלאות כלכלית, מאיצים הכחדת מיני בעלי חיים, ועוד. דוגמה נוספת היא המִדְבּוּר, שפוגע ביכולת של צמחים לגדול, מה שמאיץ את המידבור עצמו.

ההשלכות פוגעות באזורים שונים באופן שונה. כך, בעוד שבחצי הכדור הצפוני מתמודדים עם גלי חום כבדים ושריפות, באנטארקטיקה הולך ופוחת כיסוי הקרח, שנמצא בחסר גדול. בניתוח שפורסם בשנת 2023 נכתב כי כיסוי הקרח כבר לא מתאזן לאחר החורפים, ושכמות הקרח החסרה זהה לגודלה של ארגנטינה.^[24]

לעיתים תופעה אחת עלולה להחמיר תופעות אחרות. כך למשל, ההפשרה המואצת של כיפת הקרח בגרינלנד מוציאה מאיזון את המסוע הימי, שמשפיע בתורו על כלל האקלים על פני כדור הארץ. את השינויים במסוע הימי החלו למדוד בשנת 2004.^[25] זרם הגולף, שהוא חלק ממערך זה, תורם למיתון האקלים באזור בריטניה וצפונה, בהשוואה לאזור מקביל באותו קו רוחב באוקיינוס השקט (דוגמת אלסקה). הזרם הולך ומאט את זרימתו וצפויות לכך השלכות על שינויים אקלימיים באזור זה.

כדור הארץ בסכנה לעבור את רף 2 מעלות הצלזיוס ביחס לרמות הטרום-תעשייתיות עוד במאה הנוכחית, בעקבות עלייה ברמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.^[26]

התחממות עולמית

השוני בטמפרטורות הממוצעות ברחבי העולם משנת 2014 עד שנת 2018, ביחס לממוצע הטמפרטורות בין השנים 1951–1980, לפי מכון גודארד ללימודי החלל של נאס"א

ערכים מורחבים – ההתחממות הגלובלית, שינוי אקלים

השפעותיה של ההתחממות העולמית כוללות את עליית גובה פני הים, שינויים בכמויות המשקעים ואופן פיזורם. שינויים אלו עלולים גם להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו שיטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לגרום למדבור, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, או לתרום להכחדת מינים ביולוגיים, הנתונים כבר היום בסכנת הכחדה. ההשפעות של שינוי האקלים על בני האדם הן, בין היתר, איום על הביטחון התזונתי בשל ירידה בתנובות החקלאיות, נטישה של אזורים מיושבים ונזק לתשתיות שנגרם מעליית מפלס הים.^[27][28]

העליות הקיצוניות ביותר בהתחממות פני השטח של הכדור נמצאות באזור הארקטי, ושם הן גורמות לנסיגה של קרחוני יבשה, של קרחוני ים, ושל קפאת-עד (פרמפרוסט). באופן כללי, טמפרטורות גבוהות יותר מביאות ליותר גשם ושלג, אבל במספר אזורים הן גורמות דווקא להתגברות שיטפונות ושרפות יער.^[29] השפעות סביבתיות כוללות הכחדה של מערכות אקולוגיות או הגירה שלהן. המערכות האקולוגיות שנמצאות באיום מיידי הן שוניות האלמוגים,^[30] מערכות אקולוגיות הרריות (אנ'), ומערכות אקולוגיות באזור הארקטי (אנ').^[31] מפני שלמערכת האקלים יש הרבה "אינרציה" וגזי החממה יישארו באטמוספירה לזמן רב, השינויים האקלימיים והשפעותיהם ימשיכו להתבטא יותר ויותר אפילו אם פליטות נוספות של גזי חממה יופסקו.^[32]

חקלאות ומדבור

ערך מורחב – מדבור

שינויי מזג האוויר הקיצוניים יוצרים קושי רב לקיום חקלאות. הדבר בא לידי ביטוי בסחיפת קרקע,^[33] בעודף משקעים, בשינויי טמפרטורה קיצוניים, בבצורות, ביובש, בסופות חזקות ועוד. בנוסף לטיפול קרקע לא מקיים – משבר האקלים צפוי להביא לייקור המזון, עד כדי רעב המוני בעולם המערבי.^[34]

מזיקים למיניהם מסתגלים בקלות יחסית לשינויי אקלים. ההתחממות מקלה על התרבותם ותפוצתם. לדוגמה, במטעי קקאו במערב אפריקה התרבו מזיקים דמויי פטריה וכנימות המעבירות נגיפים. בהודו נסקו מחירי העגבניות ב-700% בשל עיכוב בגשמי המונסון והתפשטות כנימות. כרמי זיתים באיטליה נפגעו קשה על ידי חיידק. תולעת שמקורה באמריקה פגעה בשדות חיטה בסין. בפלורידה ובברזיל תקף חרק עצי תפוז. בנוסף נפגעה החקלאות בפלורידה גם על ידי הוריקנים.^[35]

עלייה מתמדת בטמפרטורת כדור הארץ מרחיבה את רצועת המדבריות העולמית. כך, למשל, קו הצחיחות מצפין בישראל במהלך השנים. ככל שאזורי המדבר בעולם מתרחבים, גובר הקושי לגדל גידולים חקלאיים רבים.

התחממות כדור הארץ צפויה להגדיל את השפע של פתוגניים צמחיים פטרייתיים רבים הנישאים בקרקע, עם השלכות משמעותיות המאיימות על התפוקה ביטחון המזון, הפריון החקלאי, הסחר והגישה לחקלאות בשווקים בינלאומיים.

במחקר^[36] שהתפרסם בכתב העת "ביקורות טבע מיקרוביולוגיה" (nature reviews microbiyology) חקרו את ההשפעות הנוכחיות והעתידיות של שינויי האקלים על ביוגרפיה של פתוגניים, שכיחות וחומרת מחלות, השפעותיהן על מערכות אקולוגיות טבעיות, חקלאות וייצור מזון ומצאו כי שינויי האקלים גורמים להתפרצויות מחלות צמחיות המהוות סיכונים משמעותיים לביטחון המזון העולמי ולקיימות הסביבתית ברחבי העולם.

שינוי האקלים ומצבי הקיצון, גורמים להתפרצויות מחלות צמחיות, מהווים סיכונים משמעותיים לביטחון המזון העולמי, לקיימות הסביבתית ברחבי העולם, לאובדן הפריון והמגוון הביולוגי.

במחקר בדקו כיצד שינוי האקלים השפיעו על ביוגרפיה של פתוגניים, שכיחות וחומרת מחלות, השפעותיהן על מערכות אקולוגיות טבעיות, חקלאות וייצור מזון, שינוי התפתחות והופעתם של זנים פתוגניים חדשים.

אחת הסיבות היא הגלובליזציה והסחר הבינלאומי שהגבירו את תנועת פתוגניים של יבול בין יבשות בעשורים האחרונים, כולל תופעת ההגירה בין ארצות. סיבה נוספת היא ששינויים אקלימיים אקולוגיים ושיטות ניהול קרקע מודרניות שנשלטות על ידי מונו-תרבותיות וגידולים בצפיפות גבוהה, ככל הנראה הקלו על הופעתם והסתגלותם של פתוגניים צמחיים המסוגלים להתפשט מעבר לטווחים הגאוגרפיים הרגילים שלהם.

החוקרים קראו לצורך בממשק מדעי-מדיני שעובד בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים בין-ממשלתיים רלוונטיים, כדי לספק ניטור וניהול יעיל של מחלות צמחים תחת תרחישי אקלים עתידיים, להבטיח ביטחון מזון וחומרי תזונה לטווח ארוך וקיימות של מערכות אקולוגיות טבעיות.

כ"כ קראו למאמץ עולמי חיוני לניהול סיכונים סוציו-אקונומיים הקשורים לעלייה הצפויה בהתפרצויות מחלות צמחיות, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה. הממשק המדעי-מדיני העולמי, מקוים שישלוט במעקב אחר מחלות צמחים במדינות מתפתחות ויפחית את הסיכון להעברת מחלות לאזורים אחרים לאובדן הפריון והמגוון הביולוגי. מעקב זה יהווה כלי חיזוי שייסע בהפחתת הסיכונים לביטחון המזון, לרווחת האדם, לביטחון תעסוקתי עבור קהילות מקומיות, עם פוטנציאל להפחית הגירה בלתי חוקית וסכסוכים לאומיים או אזוריים.

השפעות חברתיות

משבר האקלים יכול להשפיע במידה שונה על קבוצות שונות באוכלוסייה. ייתכן קשר בין יכולת ההסתגלות לשינוי אקלים לבין עוני ותנאי מחיה. קבוצות בעלות מדרג סוציו-אקונומי שונה עלולות להיות מושפעות במידה שונה.^[37]

תופעת ההגירה הסביבתית כבר קיימת בעולם, והצפי הוא שההגירה תלך ותגדל, ככל שמשבר האקלים יחריף. אל"ם (מיל') ד"ר איתן ישראלי כותב:

המשבר הזה הוא אחד הגורמים לכך שמאות פליטים מאפריקה מסתננים לארץ (ישראל) מדי חודש. ... את המשמעויות של משבר האקלים קשה לעכל, מה גם שהנטייה הטבעית של האנשים בכלל ושל הפוליטיקאים בפרט היא לעסוק בדחוף ובמיידי ולא בתהליכים איטיים שמתפרסים על פני עשרות שנים.

— מתוך כתב העת מערכות, גיליון 492^[38]

בשנת 2020 סימנו חוקרים שונים נקודות השקה בין העלייה בטמפרטורה העולמית לבין עלייה באלימות^{[דרושה הבהרה]}. הדבר מקושר לקושי לייצר מזון ולהתגברות כוחן של מיליציות אזרחיות. ד"ר שירה עפרון מהמכון למחקרי ביטחון לאומי הודיעה: "שינוי האקלים הוא לא הגורם היחיד שמביא לטרור, אבל הוא מכפיל סיכון ומעודד אי יציבות".^[39]

הכחדת מינים

ערך מורחב – אירוע ההכחדה בהולוקן

ביחד עם פעולות נוספות של האדם, משבר האקלים הוא גורם משמעותי להכחדת מינים רבים של בעלי חיים. הכחדת מינים מהווה ביטוי של הפרת המאזן האקולוגי, וכן מגבירה את הפרתו בעצמה. מדענים מעריכים שהמשך הכחדת המינים תפגע, בסופו של דבר, גם באדם – התלוי במיני בעלי חיים לצורך הישרדותו הוא.^[40][41]

אסונות טבע

קיים קושי עקרוני לייחס למשבר האקלים את התרחשותו של אסון טבע, שכן מאז ומעולם התרחשו אסונות טבע אקלימיים. כמו כן, בהתרחשותו של אסון בודד יכולים להיות מעורבים מספר גורמים. לדוגמה, שרפה יכולה להיגרם באופן ישיר בשל הצתה (או כל גורם אחר שאינו קשור למשבר האקלים), ולהתפתח לכדי שרפת יער קטלנית בשל יובש קיצוני ששרר באזור בחודשים שקדמו להצתה – יובש שכן קשור למשבר האקלים. כך היה עם כמה מהאירועים המוצגים בפרק זה.

עם זאת, קיימת הסכמה נרחבת בקרב מדענים כי עצימות ותדירות אירועי הקיצון האקלימיים הולכות וגדלות, וכי הסיבה העיקרית לכך היא פעילות האדם על כדור הארץ (בעיקר פליטת גזי חממה). שיאים חדשים – הן של מידות החום, הן של הקור, והן של כמויות משקעים אטמוספיריים – נשברים בתדירות גבוהה ממה שהיה צפוי אילו העולם היה מתנהל כסדרו ללא השפעת האדם.^[42]

שרפות

עובד רשות היערות הלאומית של אוסטרליה מטפל בגור קנגורו, שניגש אל כבאים תוך שהוא מחפש הגנה משריפת היער אליה נקלע.

ערך מורחב – שרפת יער

לאורך שנים חלה מגמת עלייה בתדירותם ובעוצמתם של גלי חום, מה שמגביר משמעותית את ההסתברות לשריפות יער. פרופ' קורין לה קוור מאוניברסיטת מזרח אנגליה אומרת בנוגע לגל השרפות באוסטרליה (2019–2020):

מה שאנחנו רואים כיום זה תוצאה של התחממות של מעלה אחת בערך, והאימפקט רק ילך ויחריף ככל שנתמהמה ולא נעשה את מה שדרוש על מנת לייצב את האקלים העולמי. (...) זה לא הנורמלי החדש, זה שלב מעבר בדרך לאירועים חמורים יותר.

— מתוך כתבה באתר כלכליסט, 15.1.2020^[43]

הוריקנים

ערך מורחב – הוריקן

מחקר משנת 2011 הראה כי קיימת פעילות מוגברת של סופות הוריקן בעלות תנועה צפונה בצפון האוקיינוס האטלנטי.^[44]

עליית גובה פני הים

ערך מורחב – עליית מפלס הים

רוב תושבי כדור הארץ חיים בסמוך לים. עקב זאת, העלייה הצפויה בשל נסיגת קרחונים בקטבים צפויה להביא לגלי פליטים בכל העולם, ולפגוע בחייהם של מיליארדים.

על פי צוות מחקר מאוניברסיטת אוהיו שבחן את עונתיות הקרחונים במשך 40 שנים, בשנת 2020 עבר מדף הקרחונים בגרינלנד נקודת "שיווי-משקל" בהאצת איבוד המסה של הקרחונים, כאשר המדפים איבדו כשליש מנפחם בארבעת העשורים שנמדדו. מכיוון שנסיגת קרחונים מגרינלנד היא התופעה התורמת ביותר לעליית מפלס הים, המשמעות היא שכבר לא ניתן יהיה למנוע לחלוטין עלייה של מפלס פני הים, אלא להקטין או להאט אותה.^[45][46][47]

גלי חום

ערך מורחב – גל חום

מחקר משנת 2004 צופה גידול בעוצמתם, בתדירותם ובמשכם של גלי חום בעולם במהלך המאה ה-21.^[48]

שיטפונות

משאית של צה"ל מפנה אזרחים במהלך שיטפון חריג בהיקפו בנהריה, בזמן השיטפונות בערי חוף בישראל (2020)

ערך מורחב – שיטפון

אירועים של כמות משקעים גבוהה בזמן קצר מביאים לשיטפונות – ואלו נעשים נפוצים יותר ויותר.^[49]

גל קור

ערך מורחב – גל קור

אף על פי שהמגמה הכללית העולמית היא התחממות – היא גורמת בעקיפין גם לאירועי קיצון של גלי קור חריפים.^[50][51]

רשימה חלקית של אסונות שקרו, המקושרים למשבר האקלים

סוג האסון	שנה	מדינה/אזור	אבדות בנפש	נזק נוסף	הערות, הפניות ומקורות
שרפת יער	2009	אוסטרליה	231	7,562 פליטים, ונזק ברכוש בשווי 4.4 מיליארד דולר אוסטרלי.	שריפות היער של השבת השחורה – אירוע שריפות היער הקטלני ביותר באוסטרליה.
בצורת	2015	הודו	1,300		מספר ההרוגים מיוחס לחקלאים שהתאבדו בשל הקושי הכלכלי שמביאה איתה הבצורת.[52]
שיטפון	2017	דרום אסיה	1,300	גל שיטפונות חריג בעותמתו גובה את חייהם של כ-1,300 איש, ופוגע בחייהם של כ-45 מיליון.	השיטפונות בדרום אסיה (2017)
שרפת יער	2018	קליפורניה, ארצות הברית	103	נשרף שטח של 6,749 קמ"ר, ונגרם נזק בשווי של כ-3 מיליארד דולר אמריקני.	שריפות היער בקליפורניה (2018) – השרפה הקשה בתולדות קליפורניה.
בצורת	2019	הודו	נרשמו מספר מקרי רצח במריבות על מי שתייה	מחסור חמור במים לחקלאות ואף לשתייה.	[53]
גל חום	2019	צרפת	869		בצרפת נרשמה הטמפרטורה הגבוהה בהיסטוריה[54][55]
גל קור	2019	אמריקה הצפונית	22		גל הקור באמריקה הצפונית (2019) – מערבולת פולארית חריגה בהיקפה, הביאה לשבירת שיאי קור של כל הזמנים.[56][57]
שיטפון	2019	איטליה		אקווה אלטה קיצונית בוונציה – נרשם השיא השני בגובהו מאז תחילת הרשימות בשנת 1923 – 187 ס"מ. הנזקים הוערכו ביותר ממיליארד יורו.	[58]
שרפת יער	2020	אוסטרליה	34	במהלך השריפות נהרסו למעלה מ-6,500 בניינים (כולל יותר מ-1,300 בנייני מגורים) נהרסו	גל השריפות באוסטרליה[59]
שיטפון	2020	אינדונזיה	66+		[60][61]
שרפת יער	1995	ישראל - שער הגיא	0	נשרפו 20,000 דונם של יער נטוע, ועשרות בתים ניזוקים בשורש (מושב) ונוה אילן	השרפה בשער הגיא (1995) – יום פריצתה של השרפה נודע כיום החם ביותר בישראל מזה ארבעים שנה.
שרפת יער	2010	ישראל - הר הכרמל	44	מעל 4 מיליון עצים נשרפו, בשטח של כ-25,000 דונם. נזק לרכוש ולערכי טבע בשווי מוערך של 240–270 מיליון ש"ח.	השרפה בכרמל (2010) – השרפה הקטלנית בתולדות ישראל.
שרפת יער	2016	ישראל	0	מעל 600 דירות נשרפות בגל שריפות ברחביי הארץ, משולמים פיצויים בסך 227 מיליון ש"ח באלפי תביעות נזיקין לרשות המיסים	גל השרפות בישראל (2016)
שרפת יער	2019	ישראל	0	רוב היישוב מבוא מודיעים נשרף כליל, כמו גם כ-15,000 דונם יער, ומבנים נוספים בקיבוץ הראל.	גל השריפות בישראל (2019)
שיטפון	2020	ישראל	5	נזק כבד לרכוש	ההצפות בערי חוף בישראל (2020) – גורמות באופן ישיר לחמישה הרוגים.[62][63]
גל חום	2021	קנדה	700	נשבר שיא חום של כל הזמנים בקנדה – 49.6 מ"צ	[64]
שריפות	2021	טורקיה	8		השריפות בטורקיה
גל חום	2022	בריטניה	10	נשבר שיא החום בריטניה שעומד על 40 מעלות.	[65]
שריפות	2022	ספרד ופורטוגל	1,000	אלפי הרוגים בשריפות גדולות ביוון ופורטוגל עקב גלי החום	[66]
גל חום, שריפות ושריפות יער	2023	יוון ואיטליה	11	נזק של כ־500 מיליון אירו באיטליה ו־600 מיליון ביוון, מעל עשרים אלף מפונים מבתיהם ביוון, אבדן שטחי יערות	2023 Greece wildfires, 2023 Italian wildfires, 2023 European heat waves

מתוך צפייה בטבלה נראה כי כמות השרפות הנגרמות עקב העלייה בטמפרטורה הוא תופעה נפוצה ברשימת אסונות הטבע עקב משבר האקלים.

בנוסף להתמודדות עם גזי החממה, האנושות חייבת להיערך לקראת התמודדות עם עומסי חום במקומות בהם ריכוזי האוכלוסייה גבוהים - באזורים העירוניים. חשוב ביותר לנטוע שדרות עצים, המתאימים בוטנית לאזור ולמטרה ברחובות הערים, כדי ליצור הצללה עבור הולכי הרגל, ולהוריד את עומסי החום, וזאת בנוסף ליתרונות של עצים והשפעתם על אכות האוויר.^[67]

ספקנות לגבי משבר האקלים

ערך מורחב – הכחשת שינוי האקלים

אף על פי שישנו קונצנזוס מדעי לגבי שינויי האקלים,^[68] והקביעה שבני האדם הם גורם משמעותי לכך הולכת ומתבססת,^[21][69] עדיין מצויות בשיח דעות המביעות ספקנות לגבי מידת המעורבות של בני האדם בגרימת המשבר, השפעות המשבר על האנושות, או פוטנציאל ההסתגלות של האדם לשינויים.

מכחיש משבר האקלים המפורסם ביותר הוא ככל הנראה נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. טראמפ ידוע בדעותיו המתכחשות לעצם קיומה של בעיית התחממות, ואילו הציטוט המפורסם ביותר שלו בנושא, הוא כפי הנראה: "קפוא בחוץ, איפה לעזאזל 'ההתחממות הגלובלית'??".^[70] הציטוט מתייחס לגל הקור באמריקה הצפונית בשנת 2019, בו נשברו מספר שיאי קור (כתוצאה ממשבר האקלים).^[71]

טענה נוספת היא שתופעות אקלימיות שאינן קשורות למשבר "מגויסות" על ידי פעילים מוטי אג'נדה על מנת לייחס למשבר חומרה רבה, תוך ביטול הגישה המדעית שאינה מובילה למסקנות חד-משמעיות לגבי חלק מהתופעות.^[72]

בשנת 2010 התפרסם ספרם של המדענית נעמי אורסקס וההיסטוריון אריק קונווי – "סוחרי הספק". בספר הם עורכים הקבלה בין הדיון בנושא הכחשת ההתחממות הגלובאלית לבין מחלוקות ציבוריות מדעיות קודמות. ההקבלה שמודגשת במיוחד בספר היא לקמפיין שארגנה תעשיית הטבק במטרה ליצור ספק מכוון בנוגע לקשר הסיבתי שבין עישון לבין נזקי בריאות, אף שכבר התקיים קונצנזוס מדעי בנושא. אורסקס הוכיחה כבר ב-2004 במאמרה "הקונצנזוס המדעי על שינוי האקלים", שהתפרסם בכתב העת Science, שלא קיימת מחלוקת משמעותית בקהילה המדעית בנוגע לממשות של ההתחממות העולמית מסיבות הקשורות לפעילות האנושית.^[73]

משבר האקלים בישראל

בשנת 2016, חתמה ישראל על הסכם פריז. בשנת 2019, פורסמה החלטת ממשלה בנושא משבר האקלים^[74] אך עד 2021 לא הוכנה בישראל תוכנית היערכות מתוקצבת להתמודדות עם סכנות המשבר.^[75][76]

תוכנית "שינוי כיוון 2020" היא תוכנית פעולה מקיפה שהוכנה על ידי גורמים מקצועיים, אוניברסיטאות וארגוני סביבה, והושקה בבית הנשיא בחודש פברואר 2020. התוכנית מיועדת לממשלה ולגורמי ממשל מקומי. היא קוראת למקבלי ההחלטות לשנות כיוון בכל פעולה הנעשית במסגרת אחריותם, בהקשר למשבר האקלים.^[77]

במקביל ובהתאמה לתוכנית זאת, מפתחים משרדי ממשלה את התוכנית הלאומית לאקלים ולאנרגיה מתחדשת ברשויות המקומיות. זו תוכנית משולבת של משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15. במסגרת התוכנית, משרד האנרגיה יעודד ויתמוך ברשויות המקומיות להגדלת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ולהפחתת גזי חממה, המשרד להגנת הסביבה יוביל את המינהלת להיערכות לשינוי אקלים שהוקמה במסגרת יישום החלטת ממשלה להיערכות לשינוי אקלים מיולי 2018, ומשרד הפנים יקדם את התוכנית האסטרטגית להיערכות ולהגברת חוסן השלטון המקומי לשינויי אקלים ולהגדלת מנועי הצמיחה הכלכליים.^[78]

בשנת 2021 הממשלה אישרה את תוכנית הפחתת פליטות גזי חממה כמתחייב בהסכם פריז, המציגה יעדי אקלים להפחתת הפליטות בסקטורים שונים במשק למשך 30 השנים הקרובות. לפי התוכנית, עד שנת 2050 תופחת פליטות גזי חממה בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות ישראל בשנת 2015. ההחלטה קובעת גם יעד ביניים לשנת 2030 של הפחתה של 27% בפליטות. התוכנית קובעת כיעד הפחתה של 96% פליטות גזי חממה מסקטור התחבורה, הפחתה של 85% מסקטור החשמל ושל 92% בתחום הפסולת העירונית.^[79] החלטת הממשלה אינה כוללת הקצאת תקציב בפועל ליישומה, והיעדים נמוכים יחסית לאלה שהציבו מרבית המדינות המפותחות בעולם.^[79] בנוסף אושרה תוכנית "מאה צעדים".^[80]

במרץ 2022 נערכה בתל אביב הפגנה למען האקלים בה השתתפו כאלף בני נוער.^[81]

בשנת 2024 גיבש המשרד להגנת הסביבה חוק אקלים דומה לזה שהוצע ב-2021. השרה עידית סילמן הציעה לקבוע בחוק כי ישראל תפחית 30% מפליטת גזי החממה שלה עד 2030, בהשוואה לשנת 2015. לפי בדיקת המשרד להגנת הסביבה, יעד ריאלי להפחתת הפליטות הוא 19%, בזמן שהיעד ברוב המדינות המפותחות הוא כ-50%, בהתאם להמלצות הקונצנזוס המדעי באשר לשינוי האקלים. לאחר דיונים בשיתוף משרד האוצר נקבע יעד של 27%, בדומה להצעת החוק הקודמת.^[82] בדצמבר 2024 אושרה הצעת החוק על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה.^[83]

ראו גם

	ספר: התחממות כדור הארץ ושינויי אקלים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

• ההתחממות הגלובלית
• הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים
• אפקט החממה
• הכחשת שינוי האקלים
• שיא תפוקת הנפט
• אנרגיה מתחדשת
• אמת מטרידה (סרט דוקו של אל גור בנושא ההתחממות הגלובלית)
• סוחרי הספק
• פוליטיזציה של המדע
• סביבתנות
• הגנת הטבע והסביבה
• קיימות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משבר האקלים בוויקישיתוף

• התחזית: גיהנום, סדרת כתבות על משבר האקלים באתר "הארץ"
• "מחירי הבתים יירדו, שוקי ההון יתמוטטו": הדו"ח הדרמטי של ממשל טראמפ על משבר האקלים, באתר TheMarker‏, 9 בספטמבר 2020
• אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע, ‏המיקרואורגניזמים הימיים שמעידים על שינויי האקלים, באתר "הידען", October 17, 2020
• ויקטור ישראל, שינוי האקלים ומעמדה הגאופוליטי של ישראל, באתר INSS המכון למחקרים, פברואר 2021
• נויה מטלון, רגע לפני האפוקליפסה, ליברל, גיליון אוקטובר 2021
• יונה לייבזון, ‏ההשפעות של ההתחממות הגלובלית על ארה"ב, באתר ‏מאקו‏, 19 בדצמבר 2021
• זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה, אם רוב הנוער מוטרד ממשבר האקלים, למה כל-כך מעט ממנו עוסק בכך?, באתר הארץ, 7 ביולי 2022
• לי ירון, המפה מציגה: 72,612 מפעלים ומתקנים שמחריפים את משבר האקלים ברחבי העולם, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2022
• עדי וולפסון, הקשר בין השרב למשבר: בשירות המטאורולוגי החלו לחבר את הנקודות, באתר העין השביעית, 13 ביוני 2023
• שני אשכנזי, המדענים מבוהלים: קרח הים באנטרקטיקה בשפל היסטורי, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2023
• אור פילק, שחר בוקמן, זה לא מזג האוויר שהשתגע, זה אנחנו ‒ ריאיון עם פרופ' אפרת מורין על שיטפונות וחיזויים, באתר "אקולוגיה וסביבה", 3 באוגוסט 2023
• AFP, יוגב ישראלי, מדפי הקרח בצפון גרינלנד איבדו כשליש מנפחם מאז 1978, באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
• ניר חסון, את התשובה שענו 77% מהמדענים בסקר הזה לא נרצה לשמוע. אבל חייבים להקשיב להם, באתר הארץ, 16 במאי 2024
• ד"ר יובל רוזנברג, חורף שובר שיאים: מה קורה בסביבה?, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 במרץ 2024
• אבי בליזובסקי, ‏קטגוריה משבר האקלים, באתר "הידען"

סרטונים

• הרצאה - שינויי אקלים וקריסת ציוויליזציות, רוני אלנבלום, האוניברסיטה העברית (2014)
• הוועידה השנתית ה-51 למדע ולסביבה - ג'ונתן ספרן פויר, סרטון בערוץ "האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה", באתר יוטיוב (אורך: 20:28)
• קולין פרייס, לכדור הארץ יש חום!, סרטון בערוץ "TAUVOD", באתר יוטיוב, 23 באפריל 2023

אנגלית

• דף הבית של אתר "נאס"א: שינויי אקלים והתחממות כדור הארץ" (באנגלית)
• מפה עולמית אינטראקטיבית של מתקני נפט וגז 11.2022 (באנגלית)
• זמן לפעול עכשיו - רוג'ר האלם, "המרד בהכחדה" (באנגלית) (כתוביות בעברית)