שנות ה-30 של המאה ה-20

שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

במהלך שנות השלושים, מדינות העולם ניסו להיחלץ מהמשבר הכלכלי והפוליטי העולמי, שפרץ בסוף שנות ה-20. המשבר הוביל לקריסת המערכת הפיננסית הבינלאומית, אשר החלה עם קריסת שוק המניות ב-1929. לנפילה הכלכלית שלאחר מכן, אשר זכתה לכינוי השפל הגדול, היו השפעות חברתיות טראומטיות ברחבי העולם, אשר הובילו לעלייה מהותית בעוני והאבטלה ברחבי העולם, ובמיוחד בארצות הברית, וכמו גם בגרמניה, אשר עוד מלפני כן התקשתה לשלם פיצויים על מלחמת העולם הראשונה. אגן האבק בארצות הברית החריף את המשבר הכלכלי. נשיא ארצות פרנקלין רוזוולט, אשר נכנס לתפקיד ב-1933, החל רפורמות חברתיות רחבות היקף ואת תוכניות התמריצים "ניו דיל" בתגובה למשבר הכלכלי. פריצת מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 הובילה לסיום המיתון העולמי.

בעקבות עלייתו של אדולף היטלר לשלטון והפיכתה של המפלגה הנאצית למפלגה החוקית היחידה במדינה במהלך שנת 1933, גרמניה החלה בחקיקת חוקים שהפלו את האוכלוסייה היהודית ומיעוטים אתניים אחרים. גרמניה בחרה לאמץ מדיניות חוץ תוקפנית, השתלטה מחדש על חבל הריין (1936), סיפחה את אוסטריה (1938) ואת חבל הסודטים (1938), כאשר לאחר מכן גרמניה פלשה לפולין (1939) והובילה לפרוץ מלחמת העולם השנייה לקראת סוף העשור. כמו כן, איטליה המשיכה במדיניות החוץ האגרסיבית שלה, והביסה את ההתנגדות הלובית (1932) לפני שהיא פלשה לאתיופיה (1936) ולאחר מכן לאלבניה (1939). הן גרמניה והן איטליה הפכו מעורבות במלחמת האזרחים בספרד, ותמכו בלאומנים בראשות פרנסיסקו פרנקו שבסופו של דבר ניצחו נגד הרפובליקנים שנתמכו על ידי ברית המועצות. מלחמת האזרחים הסינית הופסקה לאחר שהקוומינטנג והמפלגה הקומוניסטית הסינית הקימו חזית מאוחדת שנייה על מנת להילחם ביפן במסגרת מלחמת סין-יפן השנייה. סכסוכים בולטים נוספים אך קטנים יותר שהתרחשו במהלך העשור כללו בין היתר את מלחמת קולומביה-פרו (1932–1933), מלחמת צ'אקו (1932–1935) ומלחמת ערב הסעודית-תימן (1934)(אנ'), וכן סכסוכים פנימיים בברזיל (1932), אקוודור (1932), אל סלבדור (1932), אוסטריה (1934), ובמנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (1936–1939).

בין השנים 1930 עד 1933 התקיים רעב המוני כבד בברית המועצות אשר גרם למותם של בין 5.7 עד 8.7 מיליון בני אדם. רעב המוני כבד בהיקף דומה התרחש גם בסין בין השנים 1936 עד 1937 והוא גרם למותם של בסביבות 5 מיליון בני אדם. השיטפונות בסין ב-1931, אשר היו אסון הטבע הקטלני ביותר בהיסטוריה האנושית, גרמו למותם של בין 422,499 עד 4,000,000 בני אדם. רעידות אדמה גדולות בעשור זה כוללות את רעידת האדמה בקווטה משנת 1935 (בה מתו בסביבות 30 אלף –60 אלף בני אדם) ורעידת האדמה בארזינג'אן ב-1939 (בה מתו בסביבות 32 אלף בני אדם).

הגל הראשון של הפמיניזם הצליח להוביל לכך שנשים קיבלו את הזכות לבחור בדרום אפריקה (1930), בברזיל (1933) ובקובה (1933).

במהלך שנות השלושים הטלוויזיה החלה לראשונה להפוך לאמצעי תקשורת המונים טרנספורמטיבי בעולם המערבי, כאשר במהלך אותה התקופה החלו גם שידורי הטלוויזיה הציבוריים הראשונים ברחבי העולם. בנוסף, התקדמות טכנולוגית מרכזית נוספת במהלך העשור הייתה מנוע הסילון, כאשר הטיסה של מטוס הסילון הראשון בעולם, ההיינקל He 178(אנ'), התקיימה במהלך שנת 1939. מנוע הסילון יהווה את הבסיס להתקדמות המואצת הן בטיסות המסחריות והן בתעופה הצבאית במהלך העשורים הבאים.

במהלך שנות ה-30 גדלה אוכלוסיית העולם מ-2.05 ל-2.25 מיליארד בני אדם. בסך הכל היו במהלך העשור כ-750 מיליון לידות וכ-550 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם.

הדור שנולד בשנות ה-30 (יחד עם ילידי ילדי המחצית השנייה של שנות ה-20 וילדי המחצית הראשונה של שנות ה-40) מכונה הדור השקט.