שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלה ישראלית בהנהגת מנחם בגין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ממשלת ישראל השמונה עשרה
Remove ads

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין, פעלה מ-20 ביוני 1977 עד 5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

עובדות מהירות מידע כללי, תחום שיפוט ...
Remove ads

תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית

Thumb
ממשלת ישראל השמונה עשרה בתמונה המסורתית עם נשיא המדינה, אפרים קציר. עומדים משמאל לימין: מאיר עמית, אהרן אבוחצירא, זבולון המר, יגאל הורביץ, עזר ויצמן, שמחה ארליך, גדעון פת, אליעזר שוסטק, ישראל כץ, אריאל שרון, שמואל תמיר, משה דיין ואריה נאור - מזכיר הממשלה. יושבים משמאל לימין: מנחם בגין, אפרים קציר ויגאל ידין
מידע נוסף רשימה, ראש הרשימה ...
Remove ads

הקמת הממשלה

בעת הרכבת ממשלתו הראשונה, הפתיע בגין כאשר מינה כשר חוץ את משה דיין, ממנהיגי תנועת העבודה. בגין גם הכריז בעת ביקור בהתנחלות אלון מורה: "בעתיד הקרוב יהיו הרבה אלוני מורה". סמוך לאחר הקמת הממשלה ביקר בגין בארצות הברית כאורחו של הנשיא ג'ימי קרטר והשניים הצהירו שנוצרה ביניהם מערכת יחסים קרובה.

ביקורת נמתחה על בגין, בתחילת דרכו כראש ממשלה, כאשר כיהן גם כשר המשפטים, על שהמליץ בפני הנשיא קציר להעניק חנינה לבנקאי יהושע בן-ציון.

Remove ads

ציוני דרך ומדיניות

סכם
פרספקטיבה

כלכלה וחברה

מדיניותה הכלכלית והחברתית של הממשלה נגזרה, מחד, מדגילתה של מפלגת הליכוד בליברליזם כלכלי ושוק חופשי, ומאידך, ממחויבותה לעקרונות של "צדק סוציאלי", שהיווה נדבך חשוב באידאולוגיה של תנועת החרות ובמשנתו של זאב ז'בוטינסקי. בין היתר, כתב על כך: "צמצום אי השוויון הוא בהתקרבות בלתי פוסקת של הקצוות החברתיים, התקרבות לא בכיוון "מלמעלה למטה" המביא בהכרח לירידה ונסיגה כלכלית, אלא בכיוון "מלמטה למעלה" המביא לעלייה והתקדמות... הקידמה הכלכלית והחברתית לא תתבטא בביטול המותרות כי אם בתהליך של ביטול מושג המותרות, על ידי הפיכתם המתמדת למצרכים הנדרשים על ידי הכול והנרכשים על ידי הכל."

בתחום ה"צדק הסוציאלי" השקיעה הממשלה כספים רבים. במרץ 1978 הציגה הממשלה הצעת חוק לחינוך תיכוני חינם שאושרה באפריל. כמו כן, הושקעו כספים רבים באספקת דיור למשפחות שחיו בצפיפות של מעל שלוש נפשות בחדר, רמת צפיפות שהוגדרה כקו העוני לדיור. ב-1977 היו מתחת לקו העוני הזה קרוב ל-3% ממשקי הבית, כ-30,000 משקי בית. ב-1983 ירד השיעור ל-1.2%, כ-10,000 משקי בית, בלבד. בשנים שלאחר מכן הייתה ירידה לשיעורים אפסיים. יוזמה נוספת של הממשלה הייתה מפעל שיקום השכונות, שהוגשה לכנסת על ידי גדעון פת, שר הבינוי והשיכון, בשם הממשלה, במאי 1978. שנה אחר כך תיאר יגאל ידין את התוכנית במילים "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. ראשיתה ביוזמתו של ראש הממשלה לפתרון בעיות הדיור בשכונות המצוקה... מדובר כאן בשיקום אוכלוסייה של מאה ושישים שכונות ואזורי מצוקה בישראל בהיקף כספי גדול... הפרויקט הזה של שיקום השכונות... הוא מהפכה שלמה בכל דפוסי השיקום השכונתי".

בהיעדר מקור תקציבי לכספים הרבים שהשקיעה הממשלה, מומנו פעולות אלה באמצעות "הדפסת כסף", דבר שהגביר את האינפלציה. מנגנון ההצמדה של השכר שהיה נהוג המעיט את הפגיעה של האינפלציה בשכירים ואיפשר דו-קיום עם ההסתדרות, ועל כן בגין לא איבד מן הפופולריות שלו בשל כישלון המדיניות הכלכלית. בתחילה, הגידול בחוב החיצוני והפנימי של ישראל עדיין לא נתן את אותותיו, אולם בשנת 1980 המצב הידרדר ויגאל הורביץ שהתמנה לשר אוצר הנהיג מדיניות תקציבית מרסנת. אולם, לאחר פחות משנה החליף אותו יורם ארידור שהנהיג מדיניות הפוכה שכללה הורדת מכסים, בסיסמה שיש להיטיב עם העם, ובטענה שהקניות המוגברות יביאו לעלייה בהכנסות ממיסים.

לעומת זאת, בתחום צמצום מעורבות הממשלה במשק נעשו רק מספר צעדים מוגבלים. הותר לציבור לקנות רק סכום מסוים של מטבע חוץ לצורך נסיעה לחוץ לארץ, ללא צורך בהיתר.

חוץ וביטחון

עוד לפני הקמת הממשלה הגיע בגין להסכמה עם סאדאת על מגעים לשלום בין ישראל למצרים, ומדיניות החוץ של הממשלה הייתה מופנית בראש ובראשונה להשגת הסכם שלום עם מצרים. בנובמבר 1977 ביקר סאדאת בישראל וב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הסכם השלום הראשון שנחתם עם מדינה ערבית.

הממשלה הקימה התנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, אולם על מנת שלא לפגוע במגעים עם מצרים עשתה זאת בהססנות, כאשר בתחילה מוקמו 12 התנחלויות חדשות בתוך בסיסים צבאיים.

במרץ 1978, לאחר פיגוע אוטובוס הדמים, הורתה הממשלה לצה"ל לפגוע באש"ף בדרום לבנון, ובזאת החל מבצע ליטני. בשלהי כהונת הממשלה, ב-7 ביוני 1981, הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור האטומי בעיראק, במה שכונה מבצע אופרה.

הממשלה סיימה כהונתה עם פיזור הכנסת לקראת הבחירות לכנסת העשירית.

Remove ads

סיעות הקואליציה

מידע נוסף סיעה, מנדטים ...
מספר הח"כים החברים בקואליציה
Remove ads

הרכב הממשלה

סכם
פרספקטיבה

עם כינונה מנתה הממשלה 13 שרים, מכיוון שהושאר מקום למשרות שרים לנציגי ד"ש לכשיצטרפו. הממשלה כללה 9 שרים מהליכוד (3 מתנועת החרות, 3 מהליברלים, 2 מלע"ם ואריאל שרון), 3 מהמפד"ל ומשה דיין שערק ממפלגת העבודה. באוקטובר 1977 הצטרפו 4 נציגי ד"ש, ומספר השרים עלה ל-17. בינואר 1978 צורפו שני שרים נוספים של הליכוד, אחד מהליברלים ואחד מתנועת החרות ומספר השרים עלה ל-19. בספטמבר 1978 התפטר מאיר עמית, באוקטובר 1979 התפטר משה דיין, במרץ 1980 צורף יצחק שמיר לממשלה, במאי 1980 התפטר עזר ויצמן ובאוגוסט 1980 התפטר שמואל תמיר. בכך ירד מספר השרים ל-16.

בממשלה כיהנו בסך הכל 21 שרים, מתוכם רק 6 כיהנו בממשלות בעבר (בגין, דיין, המר, בורג, לנדאו וויצמן) ו-15 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ארליך, ארידור, אבוחצירא, פת, לוי, הורוביץ, ידין, מודעי, כץ, עמית, נסים, שוסטק, שרון, שמיר ותמיר)

הליכוד ד"ש מפד"ל
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
מידע נוסף משרד, שם ...

חילופי שרים

מידע נוסף השר היוצא, סיעה ...
Remove ads

קישורים חיצוניים

הקודם:
ממשלת ישראל השבע עשרה
1974–1977
ממשלת ישראל השמונה עשרה
20 ביוני 19775 באוגוסט 1981
הבא:
ממשלת ישראל התשע עשרה
1981–1983
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads