שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מבצע עם כלביא
מבצע ישראלי נרחב באיראן במסגרת מלחמת חרבות ברזל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מבצע עָם כְּלָבִיא (המכונה גם מלחמת איראן–ישראל) היה עימות צבאי ישיר בין ישראל לאיראן שהחל ב-13 ביוני 2025 לפנות בוקר והסתיים בבוקר 24 ביוני 2025. העימות החל במתקפת פתע ישראלית נרחבת על איראן, שכללה סיכולים ממוקדים, תקיפת מתקני גרעין ואתרי טילים בליסטיים. המבצע היה חלק מהמערכה בין איראן לישראל במלחמת חרבות ברזל.[9]
.jpg)
![Thumb](#/media/קובץ:Avash_-_جای_پای_جنگ_۲_("Footprints_of_War_2")_14.jpg)
.jpg)
במתקפת הפתע שפתחה את המבצע התנקשו הכוחות הישראלים בצמרת מערכת הביטחון האיראנית, בהם ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן מוחמד באקרי ומפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, וכן בשורה של מדעני גרעין בכירים.[10][11] בשלב השני תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מטרות מרכזיות של תוכנית הגרעין האיראנית, בהן נתנז, פרצ'ין ופורדו. במקביל הותקפו גם מחסני טילים בליסטיים, מתקני פיתוח ושיגור, ואתרים הקשורים לחזבאללה ולמיליציות שיעיות פרו-איראניות בסוריה ובעיראק. התקיפות שולבו במתקפות סייבר שכוונו למערכות הפיקוד, השליטה וההתרעה האיראניות, וגרמו להשבתה זמנית של מערכות ההגנה האווירית ולחסימות תקשורת בקרב הנהגת המשטר. בתקיפות נהרגו לפחות 1,060[12] בני אדם, בהם למעלה מ-435 אנשי צבא ולמעלה מ-436 אזרחים לפי ארגון זכויות האדם HRANA (אנ').[13]
בתגובה פתחה איראן בהפצצה אסטרטגית על ישראל שכללה שיגור של למעלה מ-500 טילים בליסטיים וכ-1,000 כטב"מים לעבר מטרות צבאיות ואזרחיות בישראל. גם החות'ים, שהיו מעורבים במלחמת חרבות ברזל עוד מפתיחתה, הצטרפו למתקפה. בתקיפות נהרגו כ-30 אזרחים ישראלים, מאות נפצעו ונגרם נזק נרחב לרכוש.
בליל 22 ביוני הצטרפה ארצות הברית לתקיפות נגד איראן, ותקפה באמצעות מפציצי B-2 את מתקני הגרעין בפורדו, בנתנז ובאספהאן.[14] המתקפה עיכבה את תוכנית הגרעין, לפי הערכות שונות מדובר במספר חודשים עד מספר שנים של עיכוב בפועל. ב-24 ביוני 2025 הסכימו ישראל ואיראן, בתיווך ארצות הברית, להפסקת אש שנכנסה לתוקף בשעה 7:00 בבוקר לפי שעון ישראל.[15]
על פי סיכומי צה"ל, חיל האוויר התקיף כ-900 מטרות ברחבי איראן, בכ-1,500 גיחות ובכ-600 תדלוקים בדרך לאיראן, לצד 1,400 תקיפות מטוסי קרב בוצעו כ-500 תקיפות באמצעות כטמ"מים.[16][17]
במבצע עם כלביא ישראל תקפה בפעם השלישית מתקנים גרעיניים של מדינה זרה (הפעמיים הראשונות היו בעיראק ובסוריה).
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כינה את המבצע "מלחמת 12 הימים" ברשת החברתית Truth Social.[18] הכינוי אומץ בקרב רבים בארץ ובעולם.[19]
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
ערכים מורחבים – הסכסוך האיראני-ישראלי, מבצע הילה
איראן הקימה את טבעת האש האיראנית סביב ישראל, וקידמה תוכנית גרעין, שבישראל רואים בה איום קיומי על המדינה.[20][דרושה הבהרה] ישראל פעלה במערכה בין המלחמות לעיכוב תוכנית הגרעין האיראנית ולסיכול התחזקות חזבאללה, הנתמך על ידי איראן. המתקפה על איראן תוכננה בישראל במשך לפחות שני עשורים.[21][22] ב-2015 נחתם הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, שבו איראן התחייבה לאפשר פיקוח על תוכנית הגרעין שלה ולעכב אותה למשך 15 שנים, בתמורה להסרת הסנקציות הבין-לאומיות עליה. לאחר החתימה על ההסכם איראן אפשרה לפקחים מהסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לפקח על מתקניה. רמת העשרת האורניום באותה עת הגיעה עד 3.67%,[23] כמות האורניום המועשר הגיעה עד 300 קילוגרם,[24] והצנטריפוגות היו מהדור הראשון.[25]
ב-2018 פרשה ארצות הברית בראשות הנשיא טראמפ מההסכם, וחידשה את העיצומים נגד איראן,[26] צעדים שנעשו בעידוד מפורש של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ובתמיכת מדינות המפרץ הפרסי.[27] לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם ב-2018 והחזרת הסנקציות, האיצה איראן את ההתחמשות הגרעינית שלה.[28][29][30] בשנת 2021 הצליחה איראן להעשיר אורניום לרמה של 60%,[31] רמה שאינה משרתת שימושים אזרחיים,[32][33] והגדילה את הכמויות שצברה.
.jpg)
לאחר טבח שבעה באוקטובר כוחות ציר ההתנגדות, שמגובים על ידי איראן, היו מעורבים במלחמת חרבות ברזל – החות'ים בתימן וחזבאללה בלבנון תקפו את ישראל בטילים בליסטיים ובכטב"מים. באפריל 2024 ישראל התנקשה במוחמד רזא זאהדי – גנרל איראני בכיר, סמוך לשגרירות איראן שבסוריה, במה שהיווה עימות ישיר ראשון בין המדינות. איראן הגיבה במתקפה של כטב"מים וטילים שנורו לעבר ישראל. באוקטובר 2024, בתגובה להתנקשות באסמאעיל הנייה בטהרן, תקפה איראן את ישראל פעם נוספת, מה שהוביל למתקפת נגד ישראלית.
באותו החודש, לאחר המתקפה האיראנית השנייה על ישראל, החלה להתגבש תוכנית תקיפה משותפת לחיל האוויר הישראלי ולמוסד והוכנה רשימת מטרות המתמקדת בגורם האנושי בפרויקט הגרעין.[34][35] במשך חודשים הבריח המוסד הישראלי חלקי כטב"מים לאיראן, על מנת שיורכבו שם לביצוע התקיפה.[36][36][37]
בחודש פברואר 2025 דווח כי כמה ממנהיגי משמרות המהפכה האסלאמית דוחקים במנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, לבטל את הפתווה שהוציא נגד פיתוח נשק גרעיני (אנ').[38][39] לפי המודיעין הישראלי, אישר ח'אמנאי למדעניו להאיץ את הפעילות, אשר כבר הואצה מאוד מאז סוף 2024.[40] לעומת זאת, להערכת המודיעין האמריקאי, ח'אמנאי לא אישר לחדש את תוכנית הנשק הגרעיני, שהופסקה בשנת 2003.[41] באותו חודש פרסמה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית כי איראן מאיצה את קצב העשרת האורניום, ומחזיקה בכמות המספיקה לייצור שש פצצות גרעין.[42] לשם הרכבת נשק גרעיני שמיש, נותר לאיראן בשלב זה להשלים את ייצור הרכיב שמביא לתגובת שרשרת גרעינית ופיצוץ.[43][44]
ב-12 באפריל נפתח במסקט, בירת עומאן, תהליך משא ומתן בין ארצות הברית לאיראן בנושא תוכנית הגרעין האיראנית (אנ'). הנשיא טראמפ הודיע כי הוא מקציב למהלך הדיפלומטי 60 יום, ובמאי הוגשה לאיראן טיוטת הסכם.[45][46][47] בחודשים אלה, עד למתקפה הישראלית, בוצע מבצע הונאה ישראלי, תוך תיאום עם ארצות הברית, במטרה ליצור אצל האיראנים את הרושם שישראל לא מתכוונת לתקוף לפחות עד סבב השיחות עם ארצות הברית בנושא תוכנית הגרעין שתוכנן ל-15 ביוני.[48] מבצע ההונאה כלל הפצת מידע כוזב, הצגת חוסר הסכמה בין המדינות בנושא הגרעין האיראני, וקביעת פגישות סרק לאחרי המועד שנקבע לתקיפה, על מנת ליצור את הרושם שהיא עדיין בשלב התכנון.[49][50][34] על פי עורכי הוול סטריט ג'ורנל, המנהיגים האיראנים זלזלו בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ובראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, באופן שהיה מוטעה, וסברו כי הם יכולים להמשיך לעכב את השיחות עם האמריקאים מבלי לשלם מחיר על כך.[51]
ב-16 באפריל 2025 בראיון ללה מונד הצרפתי, התריע ראש הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם, רפאל גרוסי, על יכולת המשטר איראן בתחום הגרעיני: "הם לא רחוקים מפצצת אטום ואנחנו חייבים להכיר בכך. כמו בפאזל, לאיראן יש את החלקים והם יכולים בסופו של דבר להרכיב אותם".[52]
ערב התקיפה, פונו אזרחים אמריקאים מהמזרח התיכון,[53] ומדד הפיצה זינק.[54] לפי הניו יורק טיימס, איראן לא ציפתה שההתקפה תצא לפועל לפני סבב השיחות הנוסף בין ארצות הברית לאיראן, שתוכנן ל-15 ביוני. כתוצאה מתפיסה זו, סימני האזהרה המקדימים נתפסו כפעולות פסיכולוגיות שמטרתן דיפלומטית. לפי העיתון, בעקבות טעות זו לא הופעלו באיראן פרוטוקולים הגנתיים שעליהם סוכם מראש.
ב-12 ביוני, לראשונה מזה 20 שנה, דיווחה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית כי איראן מפירה את התחייבויותיה בתחום הפיקוח הגרעיני, וכי לאיראן יש כ-400 קילוגרם של אורניום מועשר ברמה של 60%, מספיק כדי לייצר תשע עד עשר פצצות גרעיניות, דבר המצביע על כך שהאיראנים קרובים מאוד לנשק גרעיני.[55][56]
מבצע המתקפה הישראלית אושר פה אחד בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיימה בלילה שבין 12 ל-13 ביוני.[57] בישיבה הוצגה לממשלה הערכת צה"ל כי במלחמה עלולים להיהרג בין 800 ל-4,000 אזרחים,[58] והוגדרו מטרות המבצע הרשמיות: פגיעה משמעותית בתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים האיראנית, פגיעה בציר ההתנגדות, ויצירת תנאים לסיכול ארוך טווח של תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים באמצעים מדיניים.[59]
שם המבצע, "עם כלביא", נלקח מדברי בלעם בן בעור על עם ישראל: ”הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה” (ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ד).[60] הפסוק מסמל את יוזמתו של עם ישראל לקום כלביא המתגבר על מבקשי רעתו.[61] שם המבצע באנגלית (Rising Lion – עליית האריה) ובפרסית (طلوع شيران – עליית האריות)[62] רומז לסמל השאה, ההנהגה האיראנית שקדמה למהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, שבו מופיעים אריה ושמש. סמל זה מזוהה עם האופוזיציה האיראנית, ועם השאיפה להפיל את שלטון האייתוללות.[63][64][65] למרות המסר העולה משם המבצע, מטרותיו הרשמיות אינן כוללות את הפלת המשטר באיראן.
סמוך לתחילת המבצע, בשעה 3:00 לפנות בוקר, הועלתה בישראל הכוננות למתקפת נגד של איראן ושלוחיה, הוכרז על מצב מיוחד בעורף, סגירת המרחב האווירי של ישראל,[66] ביטול הלימודים ואיסור התקהלויות. באופן נדיר, אף על פי שלא בוצעו שיגורים נגד ישראל, פיקוד העורף הפעיל אזעקת מלחמה בכל רחבי ישראל, ונשלחו במערכת שידור תאי הודעות לתושבי המדינה להישאר סמוך למרחב מוגן.[9] זאת כדי ליידע את התושבים על פתיחת המערכה, וכדי להכינם לאפשרות של מתקפת נגד רחבה מצד איראן. במקביל החל צבא הגנה לישראל בגיוס חיילי מילואים.[67]
נמל התעופה בן-גוריון פונה ממטוסים, והמרחב האווירי של ישראל נסגר לטיסות. צי המטוסים של ארקיע הועבר לקפריסין.[68]
Remove ads
אירועי הלחימה
סכם
פרספקטיבה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסרים פרטים רבים על המטרות שהותקפו במהלך המבצע.
13 ביוני: מתקפת הפתע הישראלית
- ערכים מורחבים – מבצע נרניה
בלילה בין ה-12 ל-13 ביוני 2025, בסמוך לשעה 03:00 לפנות בוקר שעון ישראל, פתח חיל האוויר הישראלי בגל תקיפה רחב היקף נגד יעדים ברחבי איראן. התקיפות התמקדו במתקנים גרעיניים, בסיסים צבאיים ומערכי טילים אסטרטגיים. בין מוקדי התקיפה המרכזיים נמנו טהראן, נתנז ותבריז.[69] בנתנז נפגעו מתקני ההעשרה התת-קרקעיים ומתקנים ניסיוניים.[70] הותקפו גם אתרי גרעין באספהאן, בכרמאנשאה,[71] בפורדו,[72] בח'ונדאב, ובח'ורמאבאד.
במקביל למתקפות האוויריות, הפעיל המוסד את המתקפה החשאית שהכין. בתחילת התקיפה התמקמו צוותים מצומצמים עם כטב"מי נפץ וטילי נ"ט (מסוג ספייק) שהוברחו לתוך איראן בסמוך לאתרי הגנה אווירית של איראן ובקרבת אתרי שיגור הטילים שלה.[73] עם פתיחת המתקפה, הופעלו המערכות ושיגרו טילים לעבר מטרות שנקבעו מראש. בגל תקיפה נוסף, הופעלו אמצעי לחימה מוסווים שהוחדרו קודם לכן לשטח איראן על מנת לשבש ולנטרל את מערכי ההגנה האווירית האיראנית, ולאפשר חופש פעולה למטוסים תוקפים. לצד שני הצירים הראשונים, הופעל מערך רחפני תקיפה מתוך בסיס חשאי שהוקם סמוך לטהראן, ככל הנראה בידי סוכני המוסד.[74][75] הרחפנים שוגרו לעבר אתר השיגור אספג'אבאד, אחד המרכזים העיקריים של טילי קרקע-קרקע האיראניים המאיימים ישירות על ישראל.
במהלך חמשת גלי התקיפה הראשונים, שנמשכו עד לשעה 06:30 בבוקר וכללו שיגור של יותר מ־330 חימושים מכ־200 מטוסי קרב לעבר כ־100 יעדים שונים, נהרגו לפחות 78 בני אדם ו־329 נפצעו. נהרגו מדענים בכירים בתוכנית הגרעין האיראנית וצמרת הפיקוד של חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית.[76] אנשי צבא בכירים, כולל בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית, התעלמו מהנחיות להסתתר או לתפוס מחסה, מה שהביא להריגתם במכת הפתיחה של המבצע, במתקפות ממוקדות על מתקנים צבאיים, בעיקר בטהראן.[77][78] דווח כי במסגרת ההכנות למבצע ביצעה ישראל פעולה שגרמה לצמרת חיל האוויר של משמרות המהפכה להתכנס במפקדה המרכזית – ואז הפציצה אותה. דבר זה תרם לפגיעה משמעותית בצמרת הפיקוד.[79]
13–21 ביוני: תקיפות הדדיות
- ערך מורחב – המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025)
בשעה 7:56 ביום הראשון למבצע "עם כלביא", פרסם דובר צה"ל שאיראן שיגרה לכיוון ישראל מעל מאה כטב"מים.[80] חיל האוויר הישראלי וחיל האוויר הירדני יצאו למבצע יירוט, ולאחר השעה 11:00 עידכן דובר צה"ל כי כל הכטב"מים יורטו בהצלחה, ובפיקוד העורף עדכנו שכבר אין צורך לשהות בסמוך למרחבים מוגנים.[81] צה"ל המשיך ליירט כטב"מי תקיפה איראניים גם בצהרי אותו היום.[11] בהמשך היום נמשכו התקיפות הישראליות וכללו יעדים נוספים כגון בסיס חיל האוויר האיראני בתבריז שהושמד, הבסיס האווירי בהמדאן ומפעל לייצור טילים בליסטיים בשיראז.[71] בסיום גלי התקיפה הראשוניים, שוב הופצצו המתקנים הגרעיניים בתבריז ובנתנז, בניסיון להשלים את ניטרולם המלא.[11] בשעות הערב הכריזה איראן על מבצע "הבטחת אמת 3" ושיגרה לישראל לאורך הלילה טילים בליסטיים שרובם יורטו. בסביבות השעה 19:30 שיגרו החות'ים טיל לעבר ישראל. לא שוגרו מיירטים לעבר הטיל, והוא התפוצץ במרחב חברון. הסהר האדום הפלסטיני הודיע שהטיל נפל בכפר סעיר הסמוך לחברון, ושלושה ילדים נפצעו מרסיסים.[82]
ב-14 ביוני בשעה 1:00 תקפה ישראל באמצעות חיל האוויר שכונה בטהראן שבה שוכן ביתו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ומתחם הנשיאות האיראנית.[83] חיל האוויר המשיך בתקיפה לאורך הלילה,[84] במקביל למטחים איראניים רבים ששוגרו באותה עת לישראל. מההתקפה נהרגו שלושה אזרחים ישראלים, נפצעו עשרות, ונגרם נזק רב לרכוש.[85][86][87] לפי צה"ל, איראן שיגרה לעבר ישראל כ-200 טילים בליסטיים בארבעה מטחים.[88] ה"ניו יורק טיימס" דיווח כי המנהיג העליון עלי חמינאי הורה לשגר עד 1,000 טילים בליסטיים לעבר ישראל כדי להרוות את ההגנה האווירית של ישראל ולגרום לה "נזק מקסימלי". אולם, המתקפות של ישראל על בסיסי הטילים של האיראנים הקשו מאוד על יכולת התגובה האיראנית.[89] לאחר תקיפות חיל האוויר על אתרי השיגור והסוללות הניידות והנייחות באיראן, התקיימה בצה"ל הערכה כי מאות טילים התפוצצו על הקרקע או זמן קצר לפני השיגור, ולמעשה נותרו לאיראנים פחות מ-2,000 טילים.[90]
ב-15 ביוני דובר צה"ל בפרסית, רס"ר במיל' כמאל פנחסי, פרסם לראשונה אזהרת פינוי דחופה לכל אזרחי איראן: "כל האנשים הנמצאים כעת או בעתיד הקרוב במפעלי ייצור נשק צבאי ובמוסדות התמיכה שלהם או בסביבתם צריכים לעזוב מיד אזורים אלה ולא לחזור עד להודעה חדשה."[91]
שיגורי הטילים מאיראן אל עבר ישראל במסגרת "מבצע הבטחת האמת 3" האיראני נמשכו גם לאורך הלילה שבין 14 ל-15 ביוני. במהלך הלילה שוגרו כשני מטחים שונים: הראשון שוגר לעבר חיפה, הקריות והגליל המערבי, ונהרגו בו ארבעה אזרחים בפגיעה ישירה ביישוב טמרה. המטח השני שוגר בסביבות השעה 2:40 בלילה, ונהרגו בו תשעה אזרחים בעקבות פגיעה ישירה בבניין בבת ים, ועשרות רבות נפצעו.[92] שתי זירות נוספות היו ברחובות. טיל אחד נפל בעיר ופצע מספר אזרחים, בהם פצועים קשה, וטיל שני נפל במכון ויצמן, פגע במספר מבנים וגרם הרס משמעותי למידע שנאגר שם.[93] באותו זמן, במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" נכתב כי ישראל הצליחה תוך 48 שעות להשיג עליונות בשמי איראן, מה שרוסיה לא הצליחה לעשות באוקראינה כבר כשלוש וחצי שנים מאז פרוץ מלחמת רוסיה–אוקראינה. הדבר נעוץ באיכות האמל"ח, ברמת האימון הישראלית, ביכולות המודיעין והסייבר ובאפקט ההפתעה.[94]
במטח טילים מאיראן בלילה שבין 15 ל-16 ביוני נהרגו שמונה ישראלים: ארבעה בפתח תקווה, שלושה בבתי זיקוק לנפט בחיפה ואחד בבני ברק.[95] הפגיעה במתקן של בתי זיקוק לנפט הביאה להדממת כלל מתקני בית הזיקוק והחברות הבנות.[96] ב-16 ביוני הצהיר דובר צה"ל כי חיל האוויר הישראלי השמיד יותר מ-120 משגרים, המהווים כשליש ממשגרי הטילים של איראן.[97] ישראל המשיכה להתקיף מטרות באיראן גם בימים הבאים.
המטחים המשיכו גם בלילה שבין ה-16 ל-17 ביוני ובו שוגרו מספר מטחים, והגדול מביניהם שוגר בשעה 8 בבוקר. בעקבות המטחים הללו נרשמה פגיעה ישירה בחניון אוטובוסים בהרצליה, מה שגרם להצתה של אחד מהם, ללא נפגעים.[98]
ב-18 ביוני פורסם בוול סטריט ג'ורנל כי טראמפ אישר את תוכניות התקיפה של ארצות הברית נגד איראן, אך המתין לראות אם טהרן תנטוש את תוכניתה הגרעינית.[99][100] פורסם גם כי איראן שיגרה לעבר ישראל כ-1,150 כטב"מים, שלמעט אחד, כל היתר לא פגעו במטרתם.[101] בנוסף שיגרה איראן כ-400 טילים בליסטיים, שכ-20 מהם פגעו במבנים.[102] באותו יום נפרצה הטלוויזיה האיראנית ושודרו על המסך סרטונים מתקופת מחאת החיג'אב כשלוגו מבצע עם כלביא מופיע בחלקו בפינה העליונה של המרקע. הלוגו הופיע ללא כיתוב וללא דגל ישראל אלא דמות האריה בלבד, כסמל משטר השאה.[103][104]
ב-19 ביוני אמר טראמפ שיש סיכוי למשא ומתן והוא יקבל החלטה אם הם יצטרפו למלחמה תוך שבועיים.[105] לפי האטלנטיק, הצהרה זו הייתה חלק ממהלך הטעיה.[106] באותו בוקר שוגרו לכיוון ישראל 25 טילים בנוסף למל"טים. המתקפה גרמה לארבע זירות נפילה וכ-50 פצועים עד כה בכל הזירות, ארבעה במצב קשה.[107] בית החולים סורוקה היה אחת הזירות שנפגעו.[108] ב-20 ביוני הצהיר דובר צה"ל שחיל האוויר הישראל השמיד מעל 200 משגרי טק"ק באיראן.[109]
במהלך המבצע חיל האוויר הישראלי ביצע 1,200 גיחות תקיפה.[110] הוא תקף והחליש את מנגנוני הדיכוי המרכזיים של המשטר, ובכך אפשר לכוחות אופוזיציה במדינה לפעול נגד המשטר. ב-21 ביוני מתנגדי המשטר הציתו לפחות שבע מפקדות של הבסיג' בכפרים שונים ברחבי אירן, על מנת לפגוע בזרוע האזרחית-צבאית של משמרות המהפכה.[111]
מבצע טורנדו
במהלך העימות נוהל בין 14 ל-24 ביוני מבצע טורנדו, מטרת המבצע היה ליצור מאזן חדש נגד איראן במסגרתו בתגובה לכל מתקפה איראנית, טהראן עצמה תותקף כאשר המטרה הסופית של המבצע היה להרוס את התשתיות הממשליות והצבאיות בטהראן.[112]
22–24 ביוני: תקיפת ארצות הברית את איראן
- ערך מורחב – תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן
ב-22 ביוני תקפו מטוסי קרב אמריקאים את שלושת מתקני הגרעין בפורדו, נתנז ואספהאן: מתקן פורדו להעשרה גרעינית הותקף ב-12 פצצות MOP – השימוש המבצעי הראשון בפצצות אלו. המתקנים בנתנז ובאספהאן הותקפו ב-30 טילי טומהוק.[113][114]
בבוקר 22 ביוני שיגרה איראן כ-30 טילים בשני מטחים על ישראל, ושניים מהם פגעו בתל אביב ונס ציונה וגרמו לנזק כבד למבנים ופצועים. בחיפה נפל ראש קרב של טיל איראני שהתנתק מגוף הטיל בזמן השיגור ולא זוהה על ידי המערכות, וגרם להרס רב. האיראנים טענו שבמטח הם שיגרו טיל בליסטי מתמרן מדגם ח'ייבר שכן.[115]
ב-22 ביוני תקפו מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי טילי קרקע-קרקע ארוכי טווח מדגם ח'וראמשהאר שאוחסנו בבסיס הטילים האימאם חוסיין במרחב יזד, כ-2,200 ק"מ מישראל.[116]
ב-23 ביוני תקף צה"ל שישה שדות תעופה של צבא איראן במערב, במזרח ובמרכז המדינה. על פי הודעת דובר צה"ל, בתקיפות הושמדו 15 כלי טיס, בהם מטוסי קרב מדגם F-14 ו-F-5, מסוקי קרב מדגם AH-1, ומטוס תדלוק. התקיפות בוצעו באמצעות כלי טיס מאוישים מרחוק וגרמו לנזק למסלולי המראה, לדירים תת-קרקעיים ולמערך התעופה הצבאי האיראני שפעל מהבסיסים שהותקפו.[117]
בנוסף, חיל האוויר תקף במרחב טהראן סמלי שלטון של משטר האייתולות. התקיפות כוונו לעבר מפקדות של משמרות המהפכה, מטה הבסיג' ובית הכלא אווין – המשמש לכליאתם של אסירים פוליטיים ומתנגדי משטר. בין המטרות שהותקפו נכלל גם השעון בכיכר פלסטין, שמכונה "השעון להשמדת ישראל", וכן מפקדות ביטחון הפנים של משמרות המהפכה "ומטה ההכוונה האידאולוגי". בנוסף, הותקפה אוניברסיטת "שהיד בהשתי" בטהראן, שבמכת הפתיחה נהרג ראש הפקולטה להנדסה גרעינית שלה. בתקיפות, על פי הערכות, נהרגו בין עשרות למאות פעילי משמרות המהפכה האסלאמית.[118][119]
באותו יום, כתגובה למבצע האמריקאי, יצאה איראן למבצע בשורת הניצחון, במסגרתו היא שיגרה כטב"מים וטילים קצרי-טווח לבסיסים של צבא ארצות הברית בקטר ובעיראק. חיל האוויר הקטרי הודיע כי יירט את האיום האווירי בשטחו.
בליל 24 ביוני חיל האוויר הישראלי תקף עשרות מטרות בטהראן ובכרג' ובאזורים נוספים באיראן. בתקיפות הרג מספר בכירים במשמרות המהפכה, בהם את מפקד המודיעין של הבסיג', מוחמד-תקי יוספוונד ואת מדען הגרעין האיראני מוחמד רידא סדיקי (צדיקי).[120][121]
בלילה פורסמו דיווחים המצביעים על כך שהושג הסכם הפסקת אש בין ישראל לאיראן, המתוכננת להיכנס לתוקף ב-24 ביוני בשעה 7:00. על פי הצהרות ראשוניות של מתווכים דיפלומטיים ופוסט בפלטפורמת המדיה החברתית Truth Social, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נטל קרדיט על תיווך העסקה, וקבע כי הוא סייע ל"הפחתת הסלמה היסטורית בין שתי מדינות חזקות".[122] בעוד שאף אחת מהממשלות לא אישרה בינתיים את טענתו של טראמפ, נרשמה ירידה משמעותית במעשי האיבה וכוונה בישראל לחזור הדרגתית לטיסות אזרחיות באזור החל מ-24 ביוני 2025.[123][124]
החל משעה 5:00 בבוקר שיגרה איראן חמישה מטחי טילים לעבר ישראל. אחד הטילים פגע בבניין דירות בבאר שבע וארבעה בני אדם נהרגו ועוד 24 אזרחים נפצעו, בהם גם חייל צה״ל בחופשה.[125] לפי תחקיר ראשוני בצה"ל, האיראנים שיגרו כ-20 שיגורים מ-4:58 בבוקר ועד השעה 7:11. באיראן הכריזו על כניסת הפסקת האש לתוקף אחרי המטח, נתניהו אישר זאת בשם הממשלה אחרי שעות.[126] בצה"ל אמרו כי נעשה רצף ירי על כל הארץ, בפיזור מצומצם של טילים בודדים – כל מטח לאזור אחר.[127]
בשעה 10:27, שלוש שעות אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף, שוגרו עוד שני טילים מאיראן לצפון ישראל אך הם יורטו.[128] הוכרז כי ישראל תגיב בעוצמה בטהרן על ההפרה,[129] אך הנשיא טראמפ הביע התנגדות נזעמת וישראל צמצמה את המתקפה שלה ותקפה לבסוף מכ"ם כמטרה "סמלית" בצפון איראן.[130][131]
Remove ads
תגובות דיפלומטיות
הצדדים המעורבים
דגל שהונף בבוקר שלאחר מתקפת הפתע במסגד ג'מכראן בקום, איראן, הנושא את הכיתוב "הו נוקמי דמך, יא חוסיין!". בשגרה, הדגל מונף בימי האבלות של העשוראא. קודם למתקפה הישראלית, הונף הדגל רק פעם אחת מחוץ לימי העשוראא, לאחר חיסול קאסם סולימני 
איראן – המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי פרסם הצהרה בעקבות המבצע ובה כינה את התקיפות "פשע" ואיים כי "המשטר הציוני הכין לעצמו גורל מר וכואב".[132] נשיא איראן מסעוד פזשכיאן אמר כי ארצו לא ביקשה את המלחמה וכי היא אינה זו שפתחה בה. לדבריו, לאיראן אין שום כוונה לפתח נשק גרעיני.[133] דובר הכוחות המזוינים של איראן נשבע לנקום בישראל על התקיפה.[134] שר החוץ האיראני טען כי לאיראן עומדת זכות חוקית ולגיטימית להגיב לתקיפות הישראליות על פי מגילת האומות המאוחדות, ואמר כי גם ארצות הברית תישא בהשלכות של "ההרפתקה המסוכנת של המשטר הציוני".[135] תגובות עוינות דומות נשמעו גם משאר חלקי משטר האייתוללות.
ארצות הברית – נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר בתגובה למבצע כי הוא נתן לאיראן הזדמנות לעשות הסכם, וכעת כולם מתים. כמו כן, הוא קרא לאיראן להגיע מיידית להסכם, כי המתקפות הבאות יהיו אכזריות יותר.[136][137] ב-16 ביוני פרסם הנשיא הודעה כי על כל תושבי טהראן להתפנות מהעיר.[138] ולמחרת אמר כי הוא "דורש כניעה ללא תנאי" מהמשטר האיראני.[139] לינדזי גרהאם, יו"ר ועדת התקציב של הסנאט, אמר בעקבות תחילת המבצע, כי "המלחמה של ישראל היא מלחמה שלנו. לחזבאללה, חמאס ואיראן יש דם אמריקני על הידיים. איראן היא אויב האנושות. לכן האינטרס שלנו הוא שישראל תצליח".[140] מזכיר המדינה של ארצות הברית מרקו רוביו אמר כי ישראל פעלה עצמאית, ושארצות הברית לא מעורבת בתקיפות ולא מסייעת בהן. הוא גם טען כי ישראל הודיעה לארצות הברית על התקיפות קודם תחילתן.[141] הסנאטור האמריקאי הבכיר טד קרוז הביע דאגה עמוקה מהאפשרות שהמשטר האיראני יצליח לפתח נשק גרעיני, והדגיש כי מדובר באיום אסטרטגי על ביטחון המערב. "אם לאיראן יהיה נשק גרעיני, אני חושב שהסיכויים גבוהים באופן בלתי נסבל, שנגלה על כך באמצעות פטריות מעל ניו יורק, לוס אנג'לס – או תל אביב".[142]
ישראל – ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר כי מטרת המבצע היא לפגוע בתשתיות הגרעין של איראן, במפעלי הטילים הבליסטיים וביכולותיה הצבאיות. הרמטכ"ל אייל זמיר אמר כי "הגיעה נקודת האל-חזור,[143] ואין לישראל אפשרות להמתין למועד אחר לפעולה". לדבריו, "ההיסטוריה לימדה כי מול איומים קיומיים אין להרכין ראש – ועל כן ישראל תילחם למען קיומה". המפלגות הציוניות באופוזיציה הישראלית בירכו על המבצע. יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם: "מברך את כוחות הביטחון ומחזק אותם על פעולתם הלילה לשמירה על ביטחון אזרחי ישראל. עם ישראל חי". גם חבר הכנסת בני גנץ ציין בפתיחת המבצע כי "מדינת ישראל יצאה הלילה למהלך אסטרטגי מהמעלה הראשונה. בשעה היסטורית זו כולנו מאוחדים מאחורי מערכת הביטחון ואני מבקש לחזק גם את הדרג המדיני על קבלת ההחלטה לצאת למבצע 'עם כלביא'."[144] המפלגות הלא-ציוניות – בל"ד, חד"ש ותע"ל התנגדו לפעולה – סיעת חד"ש-תע"ל הגישה הצעת אי אמון בממשלה, וחבר הכנסת איימן עודה נאם ואמר כי "הממשלה הזו יודעת רק דרך אחת – להוביל אותנו למלחמה... רק הסכמים מצילים חיים."[145]
תגובות בין-לאומיות
בריטניה – ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, קרא לשני הצדדים להרגיע את המצב באופן מיידי. לאחר מכן בשיחה עם ראש ממשלת ישראל הדגיש סטארמר כי "לישראל יש זכות להגנה עצמית" אך גם כי הסכסוך זקוק לפתרון דיפלומטי.[146] מנגד, ראש האופוזיציה הבריטית קמי בדנוק, אמרה בוועידת השמרנים כי היא בעד התקיפה הישראלית. "לא צריך להתבלבל באיזה צד אנחנו" אמרה "אסור שאיראן תשיג נשק גרעיני. בואו נהיה ברורים מאוד, אם איראן תשיג נשק גרעיני זה יהיה הרסני".[146]
גרמניה – קנצלר גרמניה פרידריך מרץ אמר כי: "לישראל קיימת הזכות להגן על קיומה ועל ביטחון אזרחיה".[147] בנוסף, בריאיון לערוץ השידור הציבורי הגרמני ZDF, תקף מרץ בחריפות את משטר האייתוללות: "המשטר הביא מוות והרס לעולם – עם פיגועים, עם רצח והריגה, עם חזבאללה, עם חמאס", הוא הוסיף כי "ישראל עושה את העבודה המלוכלכת עבור כולנו, והיא לא יכולה לעשות זאת לבד. ה-7.10 לא היה קורה אם לא איראן. אני יכול רק לומר שיש לי את הכבוד הגדול ביותר לעובדה שלצבא הישראלי ולממשלת ישראל היה האומץ לעשות זאת".[148]
האומות המאוחדות – מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש קרא לשני הצדדים לגלות איפוק מרבי.[149] לאחר המתקפה האמריקאית ב-22 ביולי אמר כי הוא "מודאג עמוקות" מהשימוש בכוח של ארצות הברית נגד איראן.[150]
צרפת – נשיא צרפת עמנואל מקרון הודיע ביום שישי כי צרפת תגן על ישראל במקרה שתותקף על ידי איראן. עם זאת, הבהיר כי צרפת לא תשתתף במתקפה יזומה, אלא תפעל רק באופן הגנתי, בהתאם ליכולותיה ולנוכחותה באזור. מקרון הדגיש את הצורך בפתרון דיפלומטי למשבר שנוצר לאחר תקיפות ישראל על אתרים באיראן, וקרא לכל הצדדים להפעיל איפוק מרבי כדי למנוע הסלמה אזורית רחבה.[151]
האיחוד האירופי – הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון קאיה קאלאס אמרה כי היא מוכנה לתמוך בשלום ובסיום פעולות האיבה, וש"דיפלומטיה נשארת הנתיב הטוב ביותר קדימה". ביום התקיפה היא שוחחה עם שר החוץ הישראלי גדעון סער, ולשכתה שוחחה עם משרד החוץ של איראן.[152]
האיחוד האפריקאי – האיחוד קרא להפסקת ההתקפות והזהיר מפני איום על השלום העולמי.[153]
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי – הארגון גינה בחריפות את התקיפה הישראלית, וכינה אותה "הפרה בוטה" של הריבונות האיראנית ושל החוק הבין-לאומי. הוא קרא לאומות המאוחדות ולקהילה הבין-לאומית לפעול בהחלטיות על מנת לעצור את מה שהוא רואה כתוקפנות ישראלית.[154]
הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית – הסוכנות הודיעה כי היא מנטרת את המצב.[155] יושב ראש הסוכנות רפאל גרוסי הצהיר בפני מועצת הביטחון של האו"ם: "אני ציינתי שוב ושוב שאסור להתקיף מתקנים גרעיניים, ללא קשר להקשר או לנסיבות, מכיוון שזה עלול להזיק גם לאנשים וגם לסביבה". הוא גם הזהיר מפני "פליטות רדיואקטיביות בעלות השלכות חמורות בתוך ומחוץ לגבולות המדינה שהותקפה".[156] בנוסף, התכנסה מועצת הנגידים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית בווינה ביומו הראשון של המבצע לבקשת איראן, שאינה חברה במועצה, אך נתמכה בבקשתה על ידי ונצואלה, רוסיה והרפובליקה העממית של סין.[157]
הרפובליקה העממית של סין – בדיון במועצת הביטחון של האו"ם גינה השגריר הסיני את ישראל ואמר כי מדינתו "קוראת לה להפסיק לאלתר כל הרפתקה צבאית ולהימנע מהסלמה נוספת".[158]
חזבאללה – הארגון גינה את התקיפות אך גורמים בו אמרו לרויטרס שהוא אינו מתכוון לתקוף את ישראל בתגובה להן.[159]
חות'ים – הארגון גינה את התקיפות ואמר שהוא "תומך בזכותה של איראן להגן על עצמה".[160]
חמאס – הארגון גינה את המתקפה וכינה אותה "תוקפנות אלימה המהווה הפרה בוטה של נורמות ומוסכמות בין־לאומיות", והוסיף כי היא "משקפת את התעקשות ממשלת נתניהו הקיצונית לגרור את האזור לעימותים פתוחים", כלשונו. חמאס קרא ל"עמידה מאוחדת על מנת להרתיע" את מדינת ישראל ו"לשים קץ לפשעיה".[161]
ערב הסעודית – סעודיה פרסמה גינוי נגד ישראל על המתקפה. לפי הודעת משרד החוץ של הממלכה, סעודיה "מביעה גינוי נחרץ של התוקפנות הישראלית הבוטה נגד הרפובליקה האסלאמית האחות של איראן, אשר פוגעת בריבונותה וביטחונה ומהוות הפרה ברורה של החוקים והנורמות הבין-לאומיות".[162]
מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ – המועצה גינתה את התקיפה וכינתה אותה "איום על השלום".[163]
נאט"ו – הארגון טען שהכרחי עבור בעלות בריתה של ישראל לסייע בהרגעת המצב.[152]
קנדה – ראש ממשלת קנדה מארק קרני קרא לאחר התקיפה הראשונית לישראל ולאיראן לנהוג באיפוק מרבי ולפנות לפתרון דיפלומטי, תוך שהוא מגנה את מתקפת הטילים האיראנית על ישראל ומביע תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית.
רוסיה – נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ניהל שיחות עם הנשיא האיראני ועם ראש ממשלת ישראל, הוא גינה את ההתקפות הישראליות והציע לתווך בין שתי המדינות. בדיון במועצת הביטחון השגריר הרוסי באו"ם וסילי נבנזיה גינה בחריפות את ישראל ואמר "אנחנו מגנים בחריפות את הפעולה הזו של ירושלים המערבית; מדובר בהרפתקה צבאית שמובילה את האזור לשפת תהום של מלחמה כוללת; מטרת הפעולה הישראלית היא לסכל מאמצים דיפלומטיים שנמצאים בעיצומם. העולם כולו ציפה בכיליון עיניים לסבב שיחות עקיף נוסף בין איראן לארצות הברית, וישראל בחרה להקדים ולתקוף – ובכך הביעה זלזול מוחלט בהסכמות הבין-לאומיות".[158]
.jpg)
Remove ads
אבדות ונזקים
סכם
פרספקטיבה
איראן
במבצע נהרגו מעל 1,060[164] איראנים, בהם מאות חיילים ופעילים במשמרות המהפכה האסלאמית וצבא איראן. ארגון זכויות האדם HRANA (אנ') פרסם שמעל 1,190 איראנים נהרגו ולמעלה מ-4,475 נפצעו. בין ההרוגים למעלה מ-436 אזרחים.[13]
אתרים שהותקפו
מתקנים גרעיניים
אתרים צבאיים
מתקני נפט ודלק
אתרים אחרים
כלים שהושמדו
- מספר מתקני גרעין נפגעו והושמדו
- מעל ל-1,000 טילים בליסטיים הושמדו או יורטו
- בין 200 ל-250 משגרי טק"ק הושמדו,[202] לפי ההערכה מדובר בכ-50%–60% מסך המשגרים של איראן
- מעל ל-950 כטב"מים הותקפו טרם שיגורם[203]
- מעל ל-1,000 כטב"מים יורטו
- מעל ל-80 סוללות טילי קרקע-אוויר הושמדו[202] ועוד 70 מכ"מים הושמדו, המהווים ביחד כ-80% ממערך ההגנה האווירית של איראן[202]
- 5 מטוסי F-14 טומקט[204]
- 2 מטוסי נורת'רופ F-5
- כ-8 מסוקי AH-1 קוברה[205]
- מטוס תדלוק אחד[206]
- 15 כלי טיס נוספים[207]
- לפחות ספינה אחת הושמדה
סיכולים ממוקדים
ישראל
על ישראל שוגרו למעלה מ-550 טילים ונשמעו בה למעלה מ-12,708 אזעקות. כ-86% מכלל הטילים ו-99% מהכטב"מים יורטו.[218] כ-63 טילים הצליחו לחדור את מערך ההגנה הרב-שכבתי וגרמו ל-31 הרוגים ו-3,238 פצועים, 23 מתוכם במצב קשה. 15,000 אזרחים פונו מבתיהם. נכון ל-13 ביולי 2025 הוגשו לרשות המיסים כ-50,000 תביעות מהן 39,093 בגין נזק למבנה, 5,052 בגין נזק לרכב ו-5,609 בגין נזק לתכולה וציוד.[219] עלות הנזקים הישירים הוערכה ביותר מ-4.5 מיליארד ש"ח. בנוסף נגרם נזק תשתיתי ונזק לבסיסים צבאיים, כולל פגיעות משמעותיות במכון ויצמן למדע בעלות של יותר משני מיליארד שקלים,[220] במתחם בתי הזיקוק בחיפה, בבית החולים סורוקה, ובמתקני תשתית חשמל באשקלון ובאשדוד.[221][222][223] לרשות המסים בישראל הוגשו כ-50 אלף תביעות לפיצויים בגין נזקי המבצע.[224] המחיר הכלכלי הכולל הוערך ב-22 מיליארד שקלים.[225]
טבלת שיגורי טילים על ישראל:[226]
לפי העיתון הבריטי "הטלגרף" נפגעו גם חמישה מבסיסי צה"ל, בהם בסיס גלילות ובסיס תל נוף,[1] אך מידע על כך נאסר לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית.[230] לדברי דובר צה"ל "כל היחידות הרלוונטיות שמרו על כשירות תפקודית לאורך כל המבצע".[1]
Remove ads
אמצעי לחימה
סכם
פרספקטיבה
אמצעי לחימה של ישראל
צה"ל תקף באיראן באמצעות מטוסי קרב מכל הדגמים: F-35I אדיר, F-15I רעם, F-15A/B/C/D בז, F-16I סופה ו-F-16C/D ברק 2020.[231] אחרי השמדת רוב מערך ההגנה האווירית האיראני, השתמש צה"ל בכלי טיס בלתי מאוישים רבים לתצפית, מודיעין צבאי, תקיפת מטרות וציד משגרי טילי קרקע-קרקע.[232][109] צה"ל עשה שימוש בלווייני תצפית ותקשורת.[233]
כטב"מים ששוגרו מאיראן יורטו באמצעים שונים, כולל מסוקי קרב,[234] מטוסי קרב,[235][236] כיפת ברזל וברק MX.[237]
כלי טיס של 
חיל האוויר הישראלי:
.jpg)
.jpg)
מערך ההגנה האווירית (בסיוע 
חיל הים הישראלי):
.jpg)
אמצעי לחימה של איראן
ערב המלחמה לאיראן היו בין 2,000 ל-2,500 טילי קרקע-קרקע ובין 300 ל-400 משגרים. הכוחות האיראניים עשו שימוש בעיקר בטילי קרקע-קרקע כבדים מדגמים שונים, בעלי טווח של 1,500–2,500 ק"מ וראש קרב של 500–1,500 ק"ג חנ"מ. איראן שיגרה טילים מסוג פצצות מצרר שפגעו במטרות אזרחיות בישראל, כולל בבית חולים סורוקה.[240][241] איראן שיגרה למעלה מ-530 טילים לעבר ישראל, רובם יורטו בהצלחה, אך חלקם פגעו בעורף הישראלי וגרמו להרוגים ונזק כבד למבנים.
איראן גם שיגרה מעל ל-1,000 כלי טיס בלתי מאוישים מתאבדים לעבר ישראל. רבים מהם מדגם שאהד 136[242] ושאהד 129.[243] כמעט כולם יורטו בטרם חדרו לשטח ישראל, כאשר חיל האוויר הישראלי וחיל הים הישראלי יירטו למעלה מ-480 כטב"מים.[244] רק שני כטב"מים עברו את מערך ההגנה האווירית ופגעו בשטח ישראל, ולא גרמו לנפגעים.[245]
חימושים איראניים:
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_02.jpg)
כלי טיס של חיל האוויר האיראני:
.jpg)
_061006-F-1234S-073.jpg)
.jpg)
אמצעי לחימה של ארצות הברית
במסגרת תקיפת ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן, נעשה שימוש במטוסי B-2 ספיריט שהטילו פצצות חודרות בונקרים מדגם GBU-57 על אתרי גרעין תת-קרקעיים. בנוסף שוגרו כ-30 טילי שיוט מסוג BGM-109 טומהוק מצוללות.[247]
כלי טיס של חיל האוויר האמריקאי:
.jpg)
.jpg)
.jpg)
צוללת של צי ארצות הברית:
.jpg)
חימושים אמריקאים:
מערך ההגנה האווירית האמריקאי:
.jpg)
Remove ads
תוצאות
סכם
פרספקטיבה
בימים שאחרי המלחמה פורסמו הערכות סותרות בנוגע למידת הפגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית. ראש ה-CIA, בכירים בצה"ל והוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית[248] העריכו שהתוכנית נפגעה קשות וייקח לה שנים להתאושש. הערכה זו קיבלה חיזוק מהודעה של דובר משרד החוץ האיראני, כי ההתקפה החזירה את תוכנית הגרעין "עשרות שנים אחורה".[249] מאידך, סוכנות ביון ההגנה האמריקאית וראש הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) רפאל גרוסי העריכו כי תוכנית הגרעין ספגה מכה שמשמעותה עיכוב של מספר חודשים בלבד.[250][251] גרוסי, וגורמים אירופיים העריכו שרוב מאגר האורניום המועשר שהיה בכור הגרעיני בפורדו עדיין נמצא בשליטתה של הרפובליקה האיסלאמית, וכי הראיות מצביעות על כך שהעבירו חלק ניכר ממנו.[252][253] הערכה זו קיבלה חיזוק מדבריו של בכיר איראני, שטען כי ממשל טראמפ התריע מבעוד מועד על כוונתו לתקוף את מתקני הגרעין, אשר פונו מעובדיהם ומ"רוב" האורניום המועשר עוד לפני התקיפה.[254] על פי הערכת המודיעין האמריקאי מ-17 ביולי, מתקן העשרת האורניום בפורדו נהרס כמעט לחלוטין ואילו למתקנים בנתנז ואיספהאן נגרם נזק חלקי שיאפשר לאיראן לחדש את ההעשרה בהם בתוך מספר חודשים, אם תבחר לעשות זאת.[255] לפי הערכות רבות בידי איראן נותר מלאי אורניום מועשר של מאות קילוגרמים.[256]
כשבוע לאחר תום המלחמה הכריזה איראן על עצירת שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, ומוחמד אסלאמי, יו"ר הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, אמר כי מדינתו תמשיך לקדם תעשיית גרעין מקומית.[257] סבא"א הוציאה את פקחיה מ"סיבות ביטחוניות".[258][259]
דווח כי בזמן הלחימה המשטר ביצע מעצרים המוניים, פרס נוכחות מוגברת של כוחות הביטחון ברחובות וקיים הוצאות להורג.[260][261][262]
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר צה"ל
כל מה שקרה עד עכשיו במבצע "עם כלביא", באתר צה"ל- כל התמונות מ"עם כלביא" עד כה, באתר צה"ל
- ליה אפשטין, רשימת החיסולים המתעדכנת של מבצע 'עם כלביא', באתר צה"ל, 17 ביוני 2025
- מערכת את"צ, המספרים, התיעודים וכל המידע מאחורי המבצע המיוחד באיראן, באתר צה"ל, 27 ביוני 2025
- מערכת את"צ, דובר צה"ל מסכם את מבצע 'עם כלביא', באתר צה"ל, 27 ביוני 2025
- מכוני מחקר
- מפה אינטראקטיבית: איראן – עדכונים בזמן אמת, INSS
- דייוויד אולברייט וספנסר פארגאסו, הערכה לאחר התקיפה של התקיפות הישראליות והאמריקאיות על מתקני הגרעין האיראניים, באתר ISIS המכון למדע וביטחון בין-לאומי (אנ'), 24 ביוני 2025
- קולונל ג'ון ספנסר, מי ניצח ומי הפסיד במלחמת ישראל-איראן? - המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 25 ביוני 2025
- תמיר הימן, "עם כלביא" – הישגים, שאלות פתוחות ותרחישים מכאן באתר המכון למדע וביטחון בינלאומי, 7 ביולי 2025
- תקשורת
ישי הלפר, אילו מתקני גרעין הותקפו באיראן ומה נותר על כנו? "הארץ" מסביר, באתר הארץ, 14 ביוני 2025- מח'ייבר ועד סג'יל: ארסנל הטילים של איראן - והמענה הישראלי, באתר חדשות 13, 19 ביוני 2025
- ליאור בן ארי, אזעקות, נפילות ונפגעים גם בירדן: "איראן מאיימת על הביטחון יותר מישראל", באתר ynet, 20 ביוני 2025
- אמיר אחמדי אריאן, מתים רק פעם אחת, באתר הזמן הזה, יוני 2025
- רון בן ישי, הטריגר: מידע על כוונה לייצר 10,000 טילים עם פוטנציאל נזק של שתי פצצות אטום, באתר ynet, 20 ביוני 2025
- יותם רוזנפלד, הטייס והנווט שתקפו באיראן - וסגרו מעגל, באתר חיל האוויר הישראלי, 20 ביוני 2025
- אור הלר, היקף התקיפות, הנזק לגרעין וההישגים: הנתונים ממבצע "עם כלביא", באתר חדשות 13, 27 ביוני 2025
- יואב זיתון, 900 מטרות, 30 בכירים, 1,500 גיחות | כל המספרים מהמלחמה עם איראן, והתיעודים, באתר ynet, 27 ביוני 2025
- כרמל ליבמן, תג מחיר של 30 מיליארד: מי הפסיד יותר במלחמה - ישראל או איראן?, באתר מאקו, 26 ביוני 2025
- אליסף קוסמן, תעלומת האורניום: המודיעין הסותר מאיראן, המשאיות בפורדו - ו"המבצר הסודי", באתר ynet, 27 ביוני 2025
- אבי שרף, 500 טילים מאיראן, 200 מיירטים ב-5 מיליארד ש', 86% הצלחה, עשרות החטאות ומאות מבנים שנפגעו, באתר הארץ, 1 ביולי 2025
- שי לוי, אחרי ההישג ההיסטורי: האיראנים מתחקרים – וימשיכו להיות "איום הייחוס", באתר מאקו, 27 ביוני 2025
- אורן סתר, דרוש הסכם גרעין חדש עם איראן, גם אם יאפשר לה להעשיר אורניום,[263] 1 ביולי 2025
- יעקב נגל, אסור לאפשר לאיראן להמשיך להעשיר אורניום, גם בפיקוח, באתר הארץ, 3 ביולי 2025
- וושינגטון פוסט: אלה פרויקטי הפצצות של איראן שנועדו לשתק את ישראל - וסוכלו, באתר ynet, 26 ביולי 2025
- מדיה, סרטונים וכתבות וידאו ביוטיוב
האתרים שהותקפו, הנזק שנגרם והיעדים שבדרך: חיסול תוכנית הגרעין - תמונת מצב, סרטון בערוץ "i24NEWS עברית", באתר יוטיוב (אורך: 03:42), 19 ביוני 2025- איראן זה שם: תמונות מימי מלחמה, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2025
- התקיפות בעומק איראן: החיסול בדירת המסתור - ומתקני הגרעין שהותקפו, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:05), 20 ביוני 2025
- ארה"ב הכריעה את המלחמה עם איראן? התקיפה שהשמידה את לב תוכנית הגרעין, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:34), 22 ביוני 2025
- עדכון דובר צה"ל 27.06, בוקר | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 06:38)
- Recap: Operation Rising Lion, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 08:39)
- מלחמת 12 הימים: מכת הפתיחה, תקיפות מתקני הגרעין והאבדות בעורף הישראלי, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:23)
Remove ads
ביאורים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads