פלסטיניםערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטיניוּן) הוא הכינוי שניתן לאוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית. כיום מקובל בישראל ובשאר העולם המערבי[10] להבחין בתוך קבוצה זו בערבים שהם אזרחי ישראל ונקראים בדרך כלל ערביי מדינת ישראל. בתקופת המנדט הבריטי נעשה שימוש בכינויים "פלשתינאי" או "פלסטיני" ובשם "פלשתינה" (בערבית: فلسطين, תעתוק מערבית: פִלַסְטִין. באנגלית: Palestine) לציון ערבים ויהודים כאחד,[11] אולם מאז הקמת מדינת ישראל כינוי זה מתייחס בדרך כלל לבני העם הערבי בלבד.

Quick facts: אוכלוסייה, ריכוזי אוכלוסייה עיקריים, שפות,...
פלסטינים
فلسطينيون
الفلسطينيون
דמויות פלסטיניות ידועות: ליילה ח'אלד, מחמוד דרוויש, אדוארד סעיד (בילדותו), תאופיק כנעאן, ראניה, מלכת ירדן, חנאן עשראווי, מוחמד בכרי ויאסר ערפאת.
דמויות פלסטיניות ידועות: ליילה ח'אלד, מחמוד דרוויש, אדוארד סעיד (בילדותו), תאופיק כנעאן, ראניה, מלכת ירדן, חנאן עשראווי, מוחמד בכרי ויאסר ערפאת.
אוכלוסייה
14 מיליון[1]
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית

ירדן ירדן כ-2.7-2.1 מיליון[4][5]
ישראל ישראל כ־1.956 מיליון ערבים ישראלים[6] מתוכם כ-60% מגדירים עצמם כפלסטינים[7]
סוריה סוריה כ-552,000
צ'ילה צ'ילה כ-500,000
לבנון לבנון כ-458,000
ערב הסעודית ערב הסעודית כ-400,000
קטר (מדינה) קטר כ-295,000
ארצות הברית ארצות הברית כ-250,000
איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות כ-91,000
גרמניה גרמניה כ-80,000
כווית כווית כ-80,000
מצרים מצרים כ-70,000

עיראק עיראק כ-54,000
שפות

ברשות הפלסטינית:
ערבית פלסטינית
בישראל:
ערבית פלסטינית ועברית ישראלית
בשאר ארצות העולם:

ערבית ושפות מקומיות
דת
אסלאם (93%, רובם סונים)[8]
נצרות (6%)
דרוזית / שומרונית[9] (1%)
קבוצות אתניות קשורות
ערבים
Close

חלק ניכר מהפלסטינים רואים עצמם כעם או לאום וזוכים להכרה בינלאומית רחבה לכך.

באמנה הפלסטינית, מסמך פלסטיני מכונן שהוצג לראשונה בשנת 1964 והורחב בשנת 1968, נכתב כי "הפלסטינים הם האזרחים הערבים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד שנת 1947. אחת היא אם הוצאו ממנה או נשארו בה, וגם מי שנולד לאב ערבי פלסטיני אחרי תאריך זה בתוך פלסטין או מחוצה לה, הוא פלסטיני".[12] המונח פלסטיני כולל קבוצות אתניות נוספות מלבד ערבים, בסעיף 6 של האמנה הפלסטינית נכתב: "היהודים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד תחילת הפלישה הציונית לתוכה ייחשבו פלסטינים".[13] המשמעות המקובלת של פַלַסְטִין באמנה הפלסטינית הוא שטח המנדט הבריטי בארץ ישראל.[14] הגדרה זו כוללת ערבים המתגוררים בתחומי ארץ ישראל (למעט ערבים שלא שכנו משכן קבע בפלסטין עד שנת 1947 ושאינם צאצאים של אלה) וכן פליטים שברחו או גורשו ממנה במלחמת העצמאות (ומעט גם במלחמת ששת הימים) וצאצאיהם.[15]

לפלסטינים מעולם לא הייתה מדינה עצמאית. לאחר ועידת רבאט, שנערכה באוקטובר 1974, הוכר אש"ף על ידי מדינות הליגה הערבית כמייצג הרשמי של הפלסטינים,[16] והוא אף ייצג אותם בעצרת הכללית של האו"ם, במעמד של משקיף. בעקבות הכרה עולמית זו, החלו בשנת 1993 מגעים דיפלומטיים בין נציגים ישראלים לנציגי אש"ף, שהביאו לבסוף לחתימת הסכמי אוסלו, ולהקמת הרשות הפלסטינית.

ניב השפה הערבית שבו מדברים הפלסטינים (לרבות ערביי ישראל) מכונה ערבית-פלסטינית.

Oops something went wrong: