פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית. כיום מקובל בישראל ובשאר העולם המערבי[10] להבחין בתוך קבוצה זו בערבים שהם אזרחי ישראל ונקראים בדרך כלל ערביי ישראל. בתקופת המנדט הבריטי נעשה שימוש בכינויים "פלשתינאי" או "פלסטיני" ובשם "פלשתינה" (בערבית: فلسطين, תעתוק מערבית: פִלַסְטִין. באנגלית: Palestine) לציון ערבים ויהודים כאחד,[11] אולם מאז הקמת מדינת ישראל כינוי זה מתייחס בדרך כלל לערבים בלבד.

Quick facts: אוכלוסייה, ריכוזי אוכלוסייה עיקריים, שפות,... ▼

פלסטינים
فلسطينيون
الفلسطينيون

דמויות פלסטיניות ידועות: ליילה ח'אלד, מחמוד דרוויש, אדוארד סעיד (בילדותו), תאופיק כנעאן, ראניה, מלכת ירדן, חנאן עשראווי, מוחמד בכרי ויאסר ערפאת.
אוכלוסייה
12.3 מיליון (נכון לסוף שנת 2015)[1]
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית יהודה ושומרון כ-2.9 מיליון בסוף 2017[2] רצועת עזה כ-1.94 מיליון[3] ירדן ירדן כ-2.7-2.1 מיליון[4][5] ישראל ישראל כ־1.956 מיליון ערבים ישראלים[6] מתוכם כ-60% מגדירים עצמם כפלסטינים[7] סוריה סוריה כ-575,000 לבנון לבנון כ-458,000 ערב הסעודית ערב הסעודית כ-400,000 קטר (מדינה) קטר כ-295,000 ארצות הברית ארצות הברית כ-250,000 איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות כ-100,000 גרמניה גרמניה כ-80,000 כווית כווית כ-80,000 מצרים מצרים כ-70,000 אל סלוודור אל סלוודור כ-70,000 ברזיל ברזיל כ-60,000 לוב לוב כ-60,000 עיראק עיראק כ-57,000 קנדה קנדה כ-51,000 תימן תימן כ-32,000 בריטניה בריטניה כ-20,000 פרו פרו כ-15,000 מקסיקו מקסיקו כ-13,000 קולומביה קולומביה כ-12,000 הולנד הולנד כ-10,000 אוסטרליה אוסטרליה כ-7,000 שוודיה שוודיה כ-7,000 הונדורס הונדורס כ-25,000 אלג'יריה אלג'יריה כ-4,000
שפות
ברשות הפלסטינית: ערבית פלסטינית בישראל: ערבית פלסטינית ועברית ישראלית בשאר ארצות העולם: ערבית ושפות מקומיות
דת
אסלאם (93%, רובם סונים)[8] נצרות (6%) דרוזית / שומרונית[9] (1%)
קבוצות אתניות קשורות
ערבים

חלק ניכר מהפלסטינים רואים עצמם כעם או לאום וזוכים להכרה בינלאומית רחבה לכך.

באמנה הפלסטינית, מסמך פלסטיני מכונן שהוצג לראשונה בשנת 1964 והורחב בשנת 1968, נכתב כי "הפלסטינים הם האזרחים הערבים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד שנת 1947. אחת היא אם הוצאו ממנה או נשארו בה, וגם מי שנולד לאב ערבי פלסטיני אחרי תאריך זה בתוך פלסטין או מחוצה לה, הוא פלסטיני".[12] המונח פלסטיני כולל קבוצות אתניות נוספות מלבד ערבים, בסעיף 6 של האמנה הפלסטינית נכתב: "היהודים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד תחילת הפלישה הציונית לתוכה ייחשבו פלסטינים".[13] המשמעות המקובלת של פַלַסְטִין באמנה הפלסטינית הוא שטח המנדט הבריטי בארץ ישראל.[14] הגדרה זו כוללת ערבים המתגוררים בתחומי ארץ ישראל (למעט ערבים שלא שכנו משכן קבע בפלסטין עד שנת 1947 ושאינם צאצאים של אלה) וכן פליטים שברחו או גורשו ממנה במלחמת העצמאות (ומעט גם במלחמת ששת הימים) וצאצאיהם.[15]

לפלסטינים מעולם לא הייתה מדינה עצמאית. לאחר ועידת רבאט, שנערכה באוקטובר 1974, הוכר אש"ף על ידי מדינות הליגה הערבית כמייצג הרשמי של הפלסטינים,[16] והוא אף ייצג אותם בעצרת הכללית של האו"ם, במעמד של משקיף. בעקבות הכרה עולמית זו, החלו בשנת 1993 מגעים דיפלומטיים בין נציגים ישראלים לנציגי אש"ף, שהביאו לבסוף לחתימת הסכמי אוסלו, ולהקמת הרשות הפלסטינית.

ניב השפה הערבית שבו מדברים הפלסטינים (לרבות ערביי ישראל) מכונה ערבית-פלסטינית.