שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
ממשלת ישראל השלושים וארבע
ממשלת נתניהו הרביעית (2015–2020) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
ממשלת ישראל השלושים וארבע המכונה גם ממשלת נתניהו הרביעית הייתה ממשלת ישראל, בראשותו של בנימין נתניהו. הממשלה הושבעה וזכתה לאמון הכנסת העשרים ב-14 במאי 2015, בעקבות הבחירות לכנסת שנערכו כחודשיים קודם לכן.
בממשלה כיהנו, בשיא גודלה, מלבד ראש הממשלה, 24 שרים, מטעם שש הסיעות שהרכיבו את הקואליציה: הליכוד, כולנו, הבית היהודי (שבשלהי ימיה התפלגה לימין החדש, איחוד מפלגות הימין, ימינה והבית היהודי – האיחוד הלאומי), ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו.
במהלך כהונתה כיהנו בתפקיד יושב ראש הקואליציה צחי הנגבי, דוד ביטן ודודי אמסלם, ובתפקיד ראש האופוזיציה יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'.
בשל המשבר הפוליטי בישראל, ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל – מעל חמש שנים. זאת, עקב המשך כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר, לאחר שלא הושבעה ממשלה חדשה בכנסת העשרים ואחת ובכנסת העשרים ושתיים. (קודם החזיקה בשיא ממשלת ישראל החמש עשרה).
Remove ads
תוצאות הבחירות לכנסת העשרים
ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים
Remove ads
הקמת הממשלה
סכם
פרספקטיבה
בשבוע שלאחר קיום הבחירות לכנסת העשרים קיים נשיא המדינה, ראובן ריבלין, סבב התייעצויות עם נציגי רשימות המועמדים שנבחרו לכנסת, בהתאם לחובתו לפי חוק יסוד: הממשלה. שש רשימות, המייצגות 67 מנדטים, המליצו על הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו (שהחליטה בסופו של דבר לא להיכנס לממשלה). רשימות המחנה הציוני ומרצ המליצו על הטלת התפקיד על יצחק הרצוג. עם פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות, ב-25 במרץ 2015, הטיל הנשיא על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה.
משלא הצליח נתניהו להקים ממשלה בתוך הזמן הקצוב על פי החוק, הוא קיבל, ב-20 באפריל 2015, ארכה של 14 ימים להקמתה[1].

ב-29 באפריל 2015 חתמו נציגי סיעת הליכוד על הסכמים קואליציוניים עם נציגי הסיעות כולנו ויהדות התורה[2]. בהסכם עם סיעת כולנו הושם דגש על כלים לפתרון בעיית הדיור וסוכם שהתיקים שיופקדו בידי כולנו יהיו: משרד האוצר לרבות מינהל התכנון, משרד הבינוי לרבות רשות מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה ומשרת סגן שר נוסף. בהסכם עם סיעת יהדות התורה הושם דגש על חיזוק מעמדו ותקצובו של החינוך החרדי שאינו רשמי, ביטול חוק הגיור, ייזום רפורמת הסיעוד ומתן רפואת שיניים חינם לילדים, השבת קצבאות הילדים לרמתן ב־2013, הורדת הדרישה למיצוי כושר השתכרות לצורך קבלת הטבות ממשלתיות שונות, וביטול הסנקציות הפליליות בחוק השוויון בנטל. כמו כן, הופקדו בידי יהדות התורה משרת סגן שר הבריאות וראשות ועדת הכספים[3][4]. בהסכמים הקואליציוניים הליכוד הכניס סעיף מיוחד המחייב את כל סיעות הקואליציה לתמוך ברפורמות בשוק התקשורת שהממשלה תקדם, ואסור עליהן לתמוך בחוקים בנושא ששר התקשורת יתנגד אליהם[5][6].
ב-4 במאי חתמו הליכוד וש"ס על הסכם קואליציוני. על פי ההסכם קיבלה ש"ס את תיקי הכלכלה, הדתות, הנגב והגליל, וכן את ועדת החינוך וּשני סגני שרים[7].
ב-6 במאי, היום האחרון לארכה, כשעה ורבע לפני תום המועד להרכבת הממשלה, הודיע נתניהו לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה צרה בת 61 ח"כים, הכוללת את המפלגות: הליכוד, כולנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה. ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי נחתם למחרת. על פי ההסכם, הבית היהודי קיבלה את תיקי החינוך, המשפטים, החקלאות, וכן את ראשות ועדת השרים לענייני חקיקה, והוועדה למינוי שופטים, תפקיד סגן שר הביטחון הממונה על המינהל האזרחי, ראשות ועדת החוקה, חוק ומשפט ואחריות על החטיבה להתיישבות.
מפלגת יש עתיד עתרה לבג"ץ בעקבות מינוי חבר הכנסת יעקב ליצמן לסגן שר הבריאות ללא שר מעליו, וכן על הרכבת ממשלה המונה 20 שרים ולא 18, בניגוד למגבלה שיש עתיד העבירה בכנסת הקודמת[8]. בג"ץ דחה את העתירות ואפשר לליכוד למנות את ליצמן לסגן שר וכן לתקן את החוק ולהגדיל את מספר השרים בממשלה. עם זאת, ב-23 באוגוסט קבע בג"ץ כי ליצמן לא יוכל להמשיך לכהן כסגן שר הבריאות במעמד שר[9], מה שהוביל למינויו כשר הבריאות. בהמשך תוקן החוק לאפשר סגן שר במעמד שר כשהשר הוא ראש הממשלה.
ב-14 במאי הביעה הכנסת אמון בממשלה החדשה[10], ובאותו יום הושבעה הממשלה במליאת הכנסת.
Remove ads
ציוני דרך ומדיניות
סכם
פרספקטיבה
הממשלה שהוקמה ב-14 במאי כללה 20 שרים, בהם שני שרים ללא תיק, בנוסף לראש הממשלה שהחזיק בכמה תיקים. בממשלה כיהנו כשרות בעת הקמתה שלוש נשים, לעומת הממשלה ה-33, בה היו בעת הקמתה 21 שרים, מתוכם ארבע שרות. ב-26 במאי 2016 נחתם הסכם הקואליציוני עם ישראל ביתנו ומספר השרות עלה לארבע.
קווי יסוד
קווי היסוד של הממשלה:[11]
- לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל, מולדתו הלאומית וההיסטורית.
- הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותחתור לשלום עם הפלסטינים ועם כל שכנינו, תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל. אם יושג הסכם זה, הוא יובא לאישור הממשלה והכנסת, ואם יהיה בכך צורך על פי דין, למשאל עם.
- הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי, ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
- הממשלה תפעל להוזלת יוקר המחיה בכל התחומים לרבות, ובעיקר, בתחומי הדיור, המזון והאנרגיה.
- הממשלה תפעל בנחישות לצמצום הריכוזיות והגברת התחרות במשק הישראלי, בין היתר, במגזר הבנקאי, חברות הביטוח ובתי ההשקעות במטרה להוזיל את השירותים שמקבל האזרח ולאפשר אשראי זול ונגיש יותר לעסקים קטנים ובינוניים.
- הממשלה תפעל לקידום ההכשרה המקצועית וההשכלה במקצועות הטכנולוגיים לשם מתן מענה הולם לצרכים העדכניים של התעשייה בישראל כגורם צמיחה מרכזי במשק.
- הממשלה תפעל לצמצום הפערים בחברה הישראלית תוך מתן שוויון הזדמנויות בחינוך, חיזוק מערכת הבריאות, קידום נשים ובני מיעוטים, טיפול בקשישים, מלחמה בעוני והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
- הממשלה תציב כיעד לאומי את פיתוח הפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל. הממשלה תפעל לתיעדופן במתן השירותים השונים, הכול במטרה ליצור שיוון הזדמנויות לאזרחיה, ללא קשר למקום מגוריהם או מעמדם הכלכלי-חברתי.
- הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך.
- הממשלה תשים דגש על קידומם של סטודנטים, חיילים ובני נוער ותסייע ככל יכולתה לנוער וצעירים בסיכון.
- הממשלה תפעל לשילובם של בעלי מוגבלויות מכל סוג שהוא בחיי החברה, תוך סיוע בחינוכם ותעסוקתם ותדאג לצרכיהם הבסיסיים של אלה שאינם מסוגלים לקיים את עצמם.
- הממשלה תפעל להגברת הסיוע למשפחות להם ילדים בגיל הרך.
- הממשלה תעמיד את נושא העלייה והקליטה בראש מעייניה ותפעל בנחרצות להגברת העלייה מכל מדינות תבל.
- הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני דתות אחרות במדינה, בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
- הממשלה תפעל לשינוי שיטת הממשל על מנת להגביר את המשילות והיציבות השלטונית ותקדם רפורמות בתחום הממשל לשיפור היציבות והמשילות.
- הממשלה תפעל לביצור שלטון החוק בישראל.
- הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל במאמץ הגלובלי בנושא אקלים וסביבה.
- הממשלה תפעל למען חיזוק הנגב והגליל.
מהחלטות הממשלה
בשנת 2017 הוחלט, שיוּתר לְמנות במשרדי ממשלה שֶמונים יותר מ-150 עובדים מִשנה למנכ"ל כמשרת אמון של המנכ"לים, דהיינו, כמינוי פוליטי של השר[12].
ב-9 באוקטובר 2018 הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על מינויו של פרופסור אמיר ירון לנגיד בנק ישראל עם סיום כהונתה של קרנית פלוג. ב-18 בנובמבר 2018 הממשלה אישרה את מינויו[13].
ב-26 באוקטובר 2018 המליץ שר הביטחון אביגדור ליברמן, בהסכמת ראש הממשלה בנימין נתניהו[14], למנות את אלוף אביב כוכבי לרמטכ"ל ה-22 של צה"ל[15]. ב-25 בנובמבר 2018 אישרה הממשלה את מינויו[16].
בקיץ 2018 החליטה הממשלה (החלטה מס' 3866) על הקמת קו המוביל הארצי ההופכי להזרמת מים מותפלים מהים התיכון לכנרת. שלב א' של הפרויקט הסתיים ב-27 בדצמבר 2022 בהשקעה שנאמדת בכמיליארד ש"ח.
אירועים עיקריים
- מהומות הר הבית (2015)[17]
- מהומות אלימות פלסטיניות שפרצו בקיץ 2015 והתפתחו לגל מתמשך של פיגועי טרור מאז ספטמבר 2015
- מאבק הנכים
- החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם[20]
- פרשת הדריסה באום אל-חיראן
- ביקור ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי[21]
- ביקור נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
- הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת מדינת ישראל
- ביקור סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס[22]
- ביקור הנסיך ויליאם, דוכס קיימברידג' בישראל[23]
- העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים
- מחאת הלהט"ב[24]
- חברי הממשלה בנימין נתניהו, חיים כץ, אריה דרעי ויעקב ליצמן, נחקרו באזהרה[25], והמשטרה הגיעה למסקנה שנמצאה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגדם. חקירתו של נתניהו הובילה למחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה
- סכסוך ישראל–איראן–חזבאללה בסוריה
- העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה
- מבצע מגן צפוני[31]
- הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן
- פרשת מותו של סלומון טקה
- ב-30 באפריל 2019, עם כינוסה של הכנסת העשרים ואחת, הפכה הממשלה לממשלת מעבר, והקושי להקים ממשלה חדשה בעקבות המשבר הפוליטי בישראל גרם לכך, שזו תקופת הכהונה הארוכה ביותר של ממשלה בישראל כממשלת מעבר.
- בינואר 2016 – הקמת ברית אזורית בין ישראל, יוון וקפריסין[32].
- חתימת הסכם צינור הגז איסטמד[33]
- הצגת תוכנית השלום של הנשיא טראמפ (תוכנית המאה)
- פורום השואה העולמי החמישי[34]
- התפרצות נגיף הקורונה בישראל
פעולות עיקריות
מעקב אחר החלטות הממשלה הביצועיות
- הרחבת התכנית מחיר למשתכן
- הורדת מיסים: מע"מ מ-18% ל-17%, מס חברות מ-26.5% ל-23%, ריווח מדרגות המס.
- העלאת מס רכישה על דירות להשקעה
- תוכנית "נטו משפחה"[35]: הגדלת והשוואת נקודות זיכוי להורים עובדים לילדים עד גיל 5, סבסוד צהרונים, הגדלת מענק העבודה למשפחות עובדות וביטול מכסים על ייבוא בגדי תינוקות, נעליים ומכשירי סלולר.
- הוצאה מחוץ לחוק של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית[36].
- הטלת מס ריבוי דירות שבוטל בבג"ץ מס ריבוי דירות
- העלאת שכר המינימום ב-1,000 ש"ח
- העלאת קצבאות הילדים
- אושרה הפרטת דואר ישראל[37]
- מינוי ועדה ציבורית בראשות דרור שטרום (ועדת שטרום) להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים
- אימוץ מתווה הגז[38]
- מבצע יהודית
- הקמת המכשול הימי בגבול רצועת עזה
- החלטה על הקמת המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה
- אימוץ מתווה הכותל והקפאת יישומו.
- תוכנית לאומיות לקידום לימודי 5 יחידות מתמטיקה[39]
- תוכנית לאומית לקידום לימודי אנגלית מדוברת[40].
- ינואר 2019 – חנוכת נמל התעופה רמון ליד אילת.
- סגירת נמל התעופה דב הוז בתל אביב.
- תוכנית "מהיר לעיר": הכשרת מאות ק"מ חדשים של תחבורה ציבורית בערים השונות בגוש דן[41]
- מיזם נתיב פלוס
- קביעת קריטריונים חדשים לתקצוב מוסדות תרבות[42]
- התעצמות חיל האוויר הישראלי. נפתחו שתי טייסות של מטוס הקרב החמקן F35 והגיעו רוב מטוסי הסופר הרקולס.
- אפריל 2017 – הפעלה מבצעית של מערכת ההגנה"קלע דוד".
- חתימה על הסכם להקמת צינור הגז איסטמד עם ממשלות קפריסין ויוון. (2 בינואר 2020).
- הקמה לא רשמית של ארגון הבין-לאומי פורום הגז של מזרח אגן הים התיכון, שישראל היא הציר המרכזי שלה (2019).
רפורמות שהוכרזו
- יוני 2018 – הרפורמה בחברת החשמל ושינוי מבני במשק החשמל (החלטת ממשלה 3859)[43]
- הרחבת רפורמת טיפולי השיניים: טיפולי שיניים חינם עד גיל 18[44]
- רפורמת סימון המזון[45]
- הרפורמה בקנאביס הרפואי[46]
- יישום רפורמת הסייעת השנייה: הוספת סייעת שנייה בגני הילדים לבני 3–4[47]
- רפורמת "הכיתה הקטנה": הגבלת מספר התלמידים בכיתות הלימוד[48]
- רפורמה בענף החלב[49]
- רפורמה במכון התקנים הישראלי[50]
- הרפורמה בתעריפי התחבורה הציבורית[51]
- תוכנית החומש להשקעה כלכלית במגזר הערבי
מינוי בכירים
- עפרה קלינגר לתפקיד נציבת שירות בתי הסוהר
- רוני אלשיך לתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל
- יוסי כהן לתפקיד ראש המוסד
- אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה
- נדב ארגמן לתפקיד ראש השב"כ
- דדי שמחי לתפקיד נציב כבאות והצלה
- אמיר ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל
- אביב כוכבי לתפקיד רמטכ"ל צה"ל
Remove ads
סיעות הקואליציה
סכם
פרספקטיבה
מספר חברי הכנסת החברים בקואליציה:
- 61 ח"כים לפני הצטרפות סיעת ישראל ביתנו (מ-14 במאי 2015)
- 67 ח"כים לפני פרישת אורלי לוי-אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו (מ-25 במאי 2016)
- 66 ח"כים לפני פרישת סיעת ישראל ביתנו (מ-15 במרץ 2017)
- 61 ח"כים לפני השבעת הכנסת העשרים ואחת (מ-18 בנובמבר 2018)
- 60 ח"כים לפני השבעת הכנסת העשרים ושתיים (מ-30 באפריל 2019)
- 55 ח"כים לפני השבעת הכנסת העשרים ושלוש (מ-3 באוקטובר 2019)
- 58 ח"כים לאחר מכן (מ-16 במרץ 2020)
Remove ads
הרכב הממשלה
סכם
פרספקטיבה
בממשלה זו כיהנו 21 שרים חדשים – יואב גלנט, איילת שקד, חיים כץ, אופיר אקוניס, דני דנון, יעקב ליצמן, דוד אזולאי, יריב לוין, גילה גמליאל, זאב אלקין, אלי כהן, איוב קרא, מירי רגב, אבי גבאי, יצחק וקנין, יפעת שאשא-ביטון, אמיר אוחנה, רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', דודי אמסלם וציפי חוטובלי.
14 שרים כיהנו בעבר כשרים בממשלה – בנימין נתניהו, סופה לנדבר, צחי הנגבי, בני בגין, משה כחלון, אביגדור ליברמן, אריה דרעי, גלעד ארדן, משה יעלון, אורי אריאל, יובל שטייניץ, נפתלי בנט, סילבן שלום וישראל כ"ץ.
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה |
תקופת כהונה של שר במשרד כוללת גם את התקופה בה הוא כיהן כמ"מ באותו המשרד |
הכנסת ה-20
(14 במאי 2015 – 30 באפריל 2019)
הליכוד | כולנו | הבית היהודי | ש"ס | יהדות התורה | ישראל ביתנו | הימין החדש |
מהכנסת ה-21
(30 באפריל 2019 – 17 במאי 2020)
הליכוד | ש"ס | יהדות התורה | איחוד מפלגות הימין | כולנו | ימינה | הבית היהודי - האיחוד הלאומי | הימין החדש |
- מזכיר הממשלה:
- אביחי מנדלבליט (2015–2016)
- אריה זוהר (מ"מ) (2016)
- צחי ברוורמן (2016–2020)
שינויים
חילופי שרים וסגני שרים:
ב-25 במאי 2015 הושבע גלעד ארדן לשר לביטחון הפנים ולשר לעניינים אסטרטגיים[67].
ב-1 ביוני 2015 נכנסה לתוקף התפטרותו של השר זאב בנימין בגין מהממשלה. בגין התבקש לפרוש לאחר מינוי השר גלעד ארדן, בשל חריגה ממכסת שרי הליכוד שנקבעה בהסכם הקואליציוני עם מפלגת כולנו[68].
ב-15 ביוני 2015 מונו חברי הכנסת ז'קי לוי וירון מזוז כסגני שרים מטעם הליכוד, ובכך גדל מספר סגני השרים בממשלה לתשעה[69].
ב-2 בספטמבר 2015 הושבעו שני שרים לתפקידם: יעקב ליצמן שחדל לכהן כסגן שר הבריאות ומונה לשר הבריאות בעקבות פסיקת בג"ץ, ואופיר אקוניס שכיהן כשר בלי תיק ומונה לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל במקום דני דנון שהתפטר עקב בחירתו לשגריר ישראל באו"ם[70].
ב-1 בנובמבר 2015 הודיע אריה דרעי על התפטרותו מתפקיד שר הכלכלה, על מנת שבנימין נתניהו יקבל את סמכות שר הכלכלה להפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, ובכך תתאפשר הוצאתו לפועל של מתווה הגז[71].
בדצמבר 2015 פרש שר הפנים, סילבן שלום, מהחיים הפוליטיים, והתפטר מהממשלה ומהכנסת בעקבות פרשות הטרדה מינית שיוחסו לו[72].
ב-22 במאי 2016 שר הביטחון, משה יעלון, התפטר מהממשלה ומהכנסת בעקבות הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו שבכוונתו למנות את אביגדור ליברמן לשר הביטחון, ולמנות את יעלון לשר החוץ[55]. ההסכם הקואליציוני בין ישראל ביתנו לליכוד נחתם רשמית ב-25 במאי 2016[73], וב-30 במאי 2016 הושבעו השרים אביגדור ליברמן לשר הביטחון, סופה לנדבר לשרת העלייה והקליטה וצחי הנגבי לשר בלי תיק[74]. השר להגנת הסביבה אבי גבאי התפטר מתפקידו בשל השינויים בממשלה[56], וההתפטרות נכנסה לתוקף ב-31 במאי 2016. בעקבות התפטרות יעלון, סגן השר אלי בן דהן חדל מלכהן, אך מונה מחדש לתפקיד ב-1 ביוני 2016 תחת שר הביטחון אביגדור ליברמן.
ב-1 באוגוסט 2016 נערך סבב מינוים בממשלה. השר משה כחלון העביר לליכוד את המשרד להגנת הסביבה שזאב אלקין מונה אליו, ובתמורה קיבל את משרד הכלכלה[75].
ב-22 בינואר 2017 נערך סבב תיקים בממשלה. איוב קרא מונה לשר בלי תיק ואלי כהן מונה לשר הכלכלה[76].
ב-29 במאי 2017 איוב קרא מונה לשר התקשורת בעקבות פקיעת המינוי הזמני של צחי הנגבי ב-20 במאי[77].
ב-26 בנובמבר 2017 יעקב ליצמן התפטר מתפקיד שר הבריאות בעקבות משבר עבודות הרכבת בשבת[78]. התיק עבר לחזקת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ב-14 באוקטובר 2018 מונה אריה דרעי לממלא מקום השר לשירותי דת עקב נבצרותו של השר דוד אזולאי בשל מחלת הסרטן שבה חלה[79].
ב-14 בנובמבר 2018 הודיע אביגדור ליברמן על התפטרותו מתפקידו כשר הביטחון בשל תחושתו כי ממשלת ישראל נכנעה לטרור החמאסי בההסלמה בדרום ב-12 ו-13 בנובמבר אותה שנה[59]. במקביל, התפטרה גם שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, כחלק מפרישת מפלגת "ישראל ביתנו" מהקואליציה, צעד שצמצם את הקואליציה ל-61 חברי כנסת. בעקבות התפטרות ליברמן, סגן השר אלי בן דהן חדל מלכהן, אך מונה מחדש לתפקיד למחרת היום בו נכנסה ההתפטרות לתוקף (19 בנובמבר 2018).
ב-9 בינואר 2019 אישרה הכנסת את מינוי יפעת שאשא-ביטון לתפקיד שרת הבינוי והשיכון, ואת מינוי יואב גלנט לתפקיד שר העלייה והקליטה לאחר מעברו למפלגת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת[80].
ב־2 ביוני 2019 פיטר ראש הממשלה נתניהו את השרים נפתלי בנט ואיילת שקד[81], והפיטורים נכנסו לתוקף ב-4 ביוני.
ב-5 ביוני 2019 מינה ראש הממשלה נתניהו את אמיר אוחנה לתפקיד שר המשפטים[82], בכך הפך אוחנה לשר ההומוסקסואל הראשון בתולדות מדינת ישראל.
ב-17 ביוני 2019 מינה ראש הממשלה נתניהו את רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין לתפקידי שר החינוך ושר התחבורה בהתאמה[83].
בסוף יוני 2019 התפטר איוב קרא ממשרד התקשורת[84]. נתניהו מינה את דודי אמסלם למלא את מקומו והוא נכנס לתפקידו ב-1 ביולי[85].
באוגוסט 2019 התפטר מהממשלה שר הרווחה חיים כץ, אשר הוגש נגדו כתב אישום[86]. נתניהו מילא את מקומו.
בנובמבר 2019 העביר נתניהו את תיק הביטחון לנפתלי בנט[87].
בנובמבר 2019 התפטר מהממשלה שר החקלאות אורי אריאל ובנימין נתניהו מילא את מקומו[88].
בסוף דצמבר 2019 התפטר נתניהו מתפקידו כשר הבריאות וסגן השר יעקב ליצמן מונה לשר בפועל[89].
בתחילת ינואר 2020 התפטר נתניהו ממשרד החקלאות, משרד התפוצות ומשרד הרווחה בהם החזיק והעבירם לצחי הנגבי, ציפי חוטובלי ואופיר אקוניס בהתאמה. משולם נהרי הועבר לתפקיד סגן שר הרווחה[66].
ב-12 במאי 2020 התפטר מהממשלה שר התיירות יריב לוין כדי להתמודד על תפקיד יושב ראש הכנסת[90], ההתפטרות נכנסה לתוקפה ב-17 במאי ולא מונה לו מחליף קבוע עד ליום השבעת הממשלה ה-35.
Remove ads
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ממשלת ישראל השלושים וארבע
- קווי היסוד של ממשלת ישראל השלושים וארבע וההסכמים הקואליציוניים לכינונה, באתר הכנסת
- ממשלת ישראל השלושים וארבע, באתר משרד ראש הממשלה
- עופר קניג, הממשלה ה-34: קווים לדמותה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- הרבה השתנה כאן: כך שינתה הממשלה ה-34 את ישראל, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
ביאורים
- בכנסת ה-19 הרשימה יוצגה על ידי שלוש סיעות: רע"ם-תע"ל-מד"ע – 4 מנדטים, חד"ש – 4 מנדטים, בל"ד – 3 מנדטים. בבחירות לכנסת ה-20 מד"ע התמודדה יחד עם המפלגה הלאומית הערבית במסגרת הרשימה הערבית, ולא עברה את אחוז החסימה.
- חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס מישראל ביתנו הודיעה במהלך המשא ומתן במאי 2016 שלא תצטרף לקואליציה אך לא התפלגה רשמית מהסיעה עד שהוכרזה כפורשת וסיעת יחיד במאי 2017.
- מספר המושבים של הסיעה לאחר התפלגות 3 חברי הימין החדש. קודם לכן לסיעה היו 8 מושבים.
- סגן שר הבריאות במעמד שר
- מספר המושבים של הסיעה לאחר פרישת אורלי לוי-אבוקסיס מהקואליציה. קודם לכן לסיעה היו 6 מושבים.
- מספר המושבים של הסיעה לאחר פרישת מפלגת אח"י. קודם לכן לסיעה היו 35 מנדטים.
- התפלגה מסיעת הליכוד ב-2 ביוני 2019.
- התפצלה לסיעות "הבית היהודי-האיחוד הלאומי" ו"הימין חדש" בתאריך 10 באוקטובר 2019.
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads