הסיום של מלחמת העולם הראשונה הוביל לסופן של מונרכיות שונות ולקריסתן של חמש אימפריות בולטות באותה העת – האימפריה הרוסית, האימפריה הגרמנית, אימפריית צ'ינג הגדולה, האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית. חמש האימפריות איבדו שטחים רבים שהיו בשליטתן, ואלו עברו בחלק מהמקרים לידי אימפריות אחרות - בראשן הבריטית והצרפתית - ובחלק מהמקרים לשליטת מדינות לאום ריבוניות. במקרים שונים לא הייתה התאמה בין שטחי מדינת הלאום לבין קבוצה אתנית בעלת זיקה ללאום זה. למשל, שינויי הגבול הותירו מיעוטים גדולים של דוברי גרמנית אזרחי אוסטריה לשעבר מחוץ לשטחי אוסטריה והונגריה, ובשל כך נוצרו בפועל מספר בעיות בלתי צפויות שהפכו לבעיות מהותיות בשני העשורים הבאים.
לקראת סוף העשור מואצת בעקבות המלחמה מגמת ההכרה בזכות הבחירה לנשים, ועד לסיומו של העשור מדינות רבות באירופה מתירות לנשים להצביע.
מבחינה כלכלית טרם מלחמת העולם הראשונה מגיעה הכלכלה הליברלית לשיאה[1]. פרוץ המלחמה יוצרת שינויים גם בהיבט זה, ומשנים את מאזן ההלוואות והחובות לטובת ארצות הברית באופן שסולל את דרכה להפוך למעצמה הכלכלית הבכירה בעולם בעשורים הבאים[2]. ארצות הברית נהנית בעשור זה מתחילתה של דומיננטיות תרבותית עולמית, בזכות שגשוגה של תעשיית הקולנוע המקומית, בה הוליווד מתחילה למצב עצמה בעשור זה כמרכז עולמי של התעשייה[3].
במהלך העשור גדלה אוכלוסיית העולם מ-1.75 ל-1.87 מיליארד בני אדם. בסך הכל היו במהלך העשור כ-640 מיליון לידות וכ-500 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם.
1915: לוחמה בגז במלחמה – לאחר כמה ניסיונות עם הצלחה חלקית ביותר בשימוש בלוחמה כימית במלחמה, צבא גרמניה מצליח לייצר לראשונה פגזים אפקטיביים עם גז כלור, אותם יורה הצבא אל עבר כוחות בעלות הברית בקווי החזית. זו הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בכמויות גדולות של גז במלחמה.
1915: הפסקת לוחמת הצוללות הבלתי מוגבלת – בספטמבר 1915, בתגובה לזעם הבינלאומי על הטבעת אוניית הנוסעיםלוסיטניה ועל הטבעת אוניות נוסעים אחרות, הקיסרוילהלם מורה להפסיק את לוחמת הצוללות לתקופה בלתי מוגבלת. הקיסר וילהלם עושה זאת במטרה להרחיק את ארצות הברית מהמלחמה, אך בעשותו כן הוא מקשה במידה רבה על המאמצים הגרמניים למנוע משלוחי אספקה שהגיעו מארצות הברית לצרפת ולאנגליה.
1916: ראשית השימוש בטנקים – הבריטים עושים הפעלה מבצעית ראשונה של הטנק בקרב על הסום. אף על פי שהטנקים היו שימושיים במיוחד בפריצת תיל דוקרני, וביצירת נתיבים לחיל הרגלים, בשלב הזה הטנקים עדיין פרימיטיביים יחסית ולא משמשים כנשק מכריע עבור הבריטים.
1917: מברק צימרמן – מברקמוצפן שמיורט על ידי המודיעין הבריטי ומועבר לארצות הברית, לאחר שנשלח על ידי שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, לשגריר גרמניה בארצות הברית, הרוזן יוהאן פון ברנשטורף, על מנת שיעבירו לשגריר גרמניה במקסיקו, היינריך פון אקארדט. במברק מוסמך פון אקארדט להציע למקסיקו ברית עם גרמניה נגד ארצות הברית, תמורת תמיכה כלכלית נדיבה, והבנה מצד גרמניה שעל מקסיקו לכבוש מחדש את שטחי דרום-מערב ארצות הברית (המדינות טקסס, ניו מקסיקו ואריזונה) שהיו בעבר בריבונות מקסיקנית. יירוט המברק ופענוחו על ידי המודיעין הימי הבריטי הם בין הגורמים המרכזיים להצטרפותה של ארצות הברית למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה וגם אחריה (1915–1923) מנסה האימפריה העות'מאנית להכחיד באופן שיטתי ומתוכנן את העם הארמני. ההערכה הרווחת היא שכמחצית מהאוכלוסייה הארמנית בתחומי האימפריה העות'מאנית, בין מיליון למיליון וחצי ארמנים, נספים כתוצאה מרצח העם הארמני.
רצח העם מבוצע במהלך מלחמת העולם הראשונה ולאחריה, ומיושם בשני שלבים – רציחתם של אוכלוסיית הגברים הארמנים במעשי טבח, באמצעות גיוס כפוי לצבא ורציחתם לאחר מכן, ובהמשך על ידי גירוש נשים, ילדים, קשישים, וחולים ארמנים במסגרת צעדות מוות לתוך המדבר הסורי. צעדות המוות מבוצעות בליווי צבאי ובתנאים שמיועדים להביא למותם של המגורשים. לאחר סופה של מלחמת העולם הראשונה ממשיכים טורקים, כורדים ואזרים לטבוח בארמנים עד שנת 1923.
למרות בולטותו של הטבח בארמנים, זה לא הטבח היחיד שמתרחש בתקופה זו באימפריה העות'מאנית. בין היתר נטבחים בשנים 1914–1922 כ-350,000 יווניםנוצרים שמתגוררים בגבולות האימפריה[4].
מלחמות בינלאומיות נוספות
8 באוקטובר 1912 – 18 במאי 1913: מלחמת הבלקן הראשונה – מלחמה שמתנהלת בין האימפריה העות'מאניתלליגה הבלקנית (שכוללת את בולגריה, סרביה, מונטנגרו ויוון). כתוצאה מהמלחמה מאבדת האימפריה העות'מאנית כמעט את כל הטריטוריות שלה באירופה, אך הטריטוריות שנכבשות על ידי הליגה הבלקנית משמשות סלע מחלוקת עליו מתנפצת הברית וסיבה עיקרית לפתיחת מלחמת הבלקן השנייה.
16 ביוני – 18 ביולי 1913: מלחמת הבלקן השנייה – פורצת בין בולגריה מצד אחד לבין יוון וסרביה מהצד השני.
1912: אמנת האופיום הבינלאומית – אמנה חלוצית, שמסדירה שיתוף פעולה בינלאומי למלחמה בהפצה של סוגי סמים נפוצים, נחתמה בין 13 מדינות, מ־3 יבשות, ביניהן המעצמות המשמעותיות באותה התקופה. עד סוף העשור מקבלת האמנה תוקף בינלאומי בזכות חוזה ורסאי, ובמהלך העשור חלק מהמדינות מבצעות חקיקה מקומית להסדרת הנושא[5].
5 באוקטובר 1910: המהפכה הפורטוגזית (אנ') – במהלכה הוחלף בית המלוכה הפורטוגזי ששלט בממלכה במשך שמונה מאות שנים ברפובליקה הפורטוגזית. המלך מנואל השני נמלט לבריטניה.
1918: רפובליקת ויימאר – עם תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, שלטה בגרמניה צורת שלטון דמוקרטית, שהתקיימה עד עליית המפלגה הנאצית לשלטון. בשנת 1919 מאמצת גרמניה את חוקת ויימאר.
אמריקה
1910: המהפכה המקסיקנית – סדרת מאבקים פוליטיים, חברתיים, וצבאיים הפורצת במקסיקו. במהלך מאבקים אלו נהרגים במקסיקו אחוזים ניכרים מתוך האוכלוסייה, כאשר גם ההערכות השמרניות ביותר מדברות על למעלה ממיליון הרוגים[12][13].
1920-1919: פשיטות פאלמר – על רקע חשש עולה בארצות הברית מפני עלייה קומוניסטית, וכמה ניסיונות חבלה כנגד אנשי ממשל, מתרחשות בארצות הברית סדרה של פשיטות אלימות שמופנות כנגד רדילקיםשמאלנים, אנרכיסטים וחברים בתנועות המזוהות עם הקומוניזם. בפשיטות נעצרים כ-1,000 איש, שבמקרים רבים אינם זוכים להגנה משפטית, ונתקלים בהפרה בוטה של זכויותיהם. הפשיטות יוצרות סערה ציבורית בארצות הברית[15].
1915-1912: ניסיונות עצמאות של מונגוליה וטיבט – לאחר המהפכה בסין מנסות שתי הישויות הלאומיות לנצל את ההזדמנות כדי לקבל הכרה בעצמאותן. בשנת 1912 הן מנסחות יחד את חוזה ברית הידידות בין ממשלת מונגוליה לטיבט, לצד מהלכים נוספים. מונגוליה מנסחת בשנת 1915 הסכם נוסף עם רוסיה וסין בו זוכה להכרה כאוטונומיה, אולם עד סוף העשור גם טיבט וגם מונגוליה לא מכריזות על עצמאות מלאה[16].
1919: תנועת הארבעה במאי – מחוז שאנדונג נלקח מגרמניה בתום המלחמה, ולמרות ציפיות בסין לשחרורו לעצמאות, הוא נמסר בהסכם ורסאי ליפן. המהלך מעורר הפגנות המוניות בבייג'ינג, ומוביל להיווסדות התנועה, שקוראת לשינוי מדיניות הממשלה המתרפסת-כביכול בפני המערב.
סופרג'יזם – המחצית הראשונה של העשור, המאבק למען זכות בחירה לנשים ממשיך וצובר תאוצה, ובארצות הברית מוקמת מפלגת הנשים הלאומית שמקדמת נושא זה. המאבק פוסק בזמן מלחמת העולם הראשונה, ובמהלכה נשים משתלבות במספר מדינות במקומות עבודה במקום הגברים שיצאו למלחמה, ושילוב נסיבות מוביל להצלחת המאבק, ובשנתיים האחרונות של העשור, לאחר המלחמה, 20 מדינות מכירות בזכות הבחירה לנשים – יותר מכלל המדינות שעשו זאת עד למלחמה.
במחצית הראשונה של העשור: כלכלה ליברלית – מגיעה לשיאה טרם מלחמת העולם, לאחר תגובת נגד פרוטקציונרית בסוף המאה הקודמת. בתחילת עשור זה נעלמות הנורמות למגבלות כמותיות בייבוא וייצוא, המכסים נמוכים ויציבים וההמרה לזהב חופשית[1].
השלכות המהפכה המקסיקנית – במחצית השנייה של העשור, כחלק מגל שינויים נרחב סביב המהפכה האלימה במקסיקו, מנחיל הממשל המקסיקני רפורמה אגררית שמסדירה את מעמדם של ילידים אמריקאים, שנחשבים בשלב זה תושבים חופשיים דה יורה, על אף היותם צמיתיםדה פקטו בעקבות מדיניות החוב והאדמות המקומית. הרפורמה משחררת את הילידים האמריקאים מהחוק שכובל אותם לבעלי האדמות, ומחלקת להם אדמות משלהם במטרה שיוכלו לשקם את הכפרים שלהם. רעיונות אלו נחקקים אומנם, אולם מיושמים בצורה הדרגתית מאוד בעקבות אי סדרים בפוליטיקה המקומית, לאורך העשורים הבאים[24].
31 ביולי 1914: ז'אן ז'ורס – המנהיג הסוציאליסטי הצרפתי, אשר מנסה למנוע את פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נרצח בשל כך על ידי לאומן צרפתי.
30 בדצמבר 1916: גריגורי רספוטין – מיסטיקן רוסי בעל השפעה בבית הצאר ניקולאי השני, מוזמן על ידי קבוצת קושרים שכללה את הנסיך פליקס יוסופוב, בן דודו של הצאר, והדוכס הגדול דימיטרי, לאחד מארמונות הבירה סנט פטרסבורג, שם מרעילים אותו ויורים בו למוות.
16/17 יולי 1918: ניקולאי השני – הצאר האחרון של האימפריה הרוסית מוצא להורג בליל 16 או 17 ביולי 1918 ביחד עם בני משפחתו, על ידי כיתת יורים במרתפו של בית איפטייב שם הם אסורים, לאחר שנאמר להם שהם נמצאים בסכנה ועליהם לרדת למרתף למען ביטחונם.
30 באוגוסט 1918: ולדימיר לנין – נפצע בניסיון התנקשות מכדורי אקדחה של הפעילה הסוציאל-רבולוציונרית פאניה קפלן.
1910: שיטפון 1910 בפריז – מרכז פריז מוצף למשך כשבוע עקב עליית נהר הסן על גדותיו. על אף נזקים כבדים ברכוש, לא מדווחים באירוע הרוגים.
3 בינואר 1911: רעידת האדמה בקביין (אנ') – רעידת אדמה בעוצמה של 7.7 בסולם ריכטר מתרחשת באזור אלמאטי שבקזחסטן. ברעידת האדמה נהרגו מעל ל-450 אנשים ונהרסו מעל ל-770 מבנים.
29 במאי 1914: RMS Empress of Ireland (אנ') – ספינת הנוסעים RMS מתנגשת בצוללת הנורווגית SS Storstad בשעות המוקדמות של 29 במאי. מתוך 1,477 בני האדם על סיפון הספינה, 1,012 נספים.
24 ביולי 1915: SS איסטלנד (אנ') – ספינת נוסעים משיקגו מתהפכת בעת שעוגנת לרציף במרכז שיקגו. באסון נהרגים 844 נוסעים ואנשי צוות.
6 בדצמבר 1917: פיצוץ הליפקס – פיצוץ עז שמתחולל בשעה 9:05 בבוקר מחריב כ-1,600 בתים בעיר הנמל הליפקס בפרובינציית נובה סקוטיה שבקנדה. הפיצוץ גורם למותם של 1,635 אנשים ולפציעתם של אלפים. פיצוץ זה יהיה הפיצוץ החזק ביותר עד פיצוץ הפצצה הגרעינית מעשה ידי אדם, והוא הפיצוץ הבלתי-מתוכנן החזק ביותר מעולם.
15 בינואר 1919: אסון הדבשה של בוסטון – התפוצצות מיכל דבשה בגובה 15 מטרים. 21 אנשים נהרגים בפיצוץ ו-150 נפצעים[29].
1920-1918: השפעת הספרדית – מגפה שמתרחשת במהלך כשנה מ-1918 ועד 1920, קוטלת בין 50 ל-100 מיליון נפש ברחבי העולם[31].
1911: זאב ניופאונדלנד (אנ') – מינו של הזאב המצוינכחד מהעולם, לאחר שבעבר היה נפוץ בניופאונדלנד. מין זאב מצוי קנדי נוסף, זאב ברנרד (אנ'), נכחד מהעולם ככל הנראה בשנים האלו, אך שנת ההכחדה המדויקת לא ידועה.
המעצמות המובילות של העולם רואות בתקופה זו פוטנציאל משמעותי במיוחד, במיוחד בהקשר הצבאי[33], לטכנולוגיה הצעירה של כלי טיס. בשנים שלפני מלחמת העולם מנסות המעצמות למצות את מלוא הפונציאל הטקטי של ההמצאה החדשה, ומנסות ליצור יתרון על פני האחרות ששואפות להדביק את הפער. בעשור זה עולם הטיסה ציין נקודת ציון נוספת, כאשר בשנת 1911 הרייט קווימבי הייתה לאישה הראשונה שקיבלה רישיון טיס.
1919: מטוס ימי – מפותח בבריטניה לראשונה דגם של המסוגל לחצות את האוקיינוס האטלנטי. הישג זה הופך את המטוסים הימיים לנפוצים יותר בלוחמה בעשורים הבאים.
פיתוחים טכנולוגים נוספים
1910: Cyclecar (המכונית המשולשת) – יוצא לשוק בבריטניה הדגם הפופולרי, שנקרא כך כיוון שנסע על 3 גלגלים (2 אחוריים ואחד קדמי), והצליח בזכות המחיר הזול שלו לאותה תקופה.
1911: המקרר הביתי – מוצג לראשונה על ידי פרד ו. וולף ג'וניור בשיקגו, בשם "DOMELRE" (ראשי תבות של DOMestic ELectric REfrigerator)[37].
1913: מצית – חברת Ronson מפתחת את המצית המודרני הראשון שנקרא "Wonderlite".
1913: פלדת אל-חלד – מיוצרת על ידי הממציא הבריטי הארי ברירלי[38].
1918: ספרות דיאטה – ספרה פורץ הדרך של ד"ר לולו האנט פיטרז (אנ'), "Diet and Health: With Key to the Calories", שם את ספירת הקלוריות במרכז, ומתחיל את טרנד דיאטת ספירת הקלוריות[42].
1919: פנטזיה – המגזין הראשון שעוסק בפנטזיה, Der Orchideengarten (אנ'), יוצא לאור בשנת 1919 בגרמניה, ומפרסם סיפורים בסוגות פנטזיה ואימה[43].
1911: אנימציה – יוצא לאקרנים הסרט "ליטל נמו", בבימויו של וינזור מקיי, אשר נחשב לסרט האנימציה הראשון. למרות היותו סרט האנימציה הראשון, לא זוכה הסרט להכרה ולהצלחה משמעותית ורק שלוש שנים מאוחר יותר זוכה סרט נוסף של ווינסור מקיי, גרטי הדינוזאור, להכרה משמעותית ולפיתוח תחום סרטי האנימציה.
1915-1911: הוליווד – בשנת 1911 נפתחת בהוליווד החברה הראשונה להפקת סרטי קולנוע. בשנת 1915 מספר חברות בולטות עוברות להוליווד, והוליווד מתחילה להרוויח מוניטין כמקום מוביל להפקת סרטי קולנוע[3].
1914: צ'ארלי צ'פלין – מופיע לראשונה בתור הקבצן המשופם בסרט "Kid Auto Races at Venice".
1915: סרט מלחמה – בשנה זו רואים אור שני סרטי מלחמה משפיעים שסוללים את הדרך עבור התגבשותה של הסוגה[44].
1916: מרי פיקפורד – מנצלת את מעמדה כאחת מאייקוניות הקולנוע הראשונות בעולם, וחותמת חוזה עתק עם חברות הפקה – שהופך אותה תוך כמה שנים לשחקנית המיליונרית הראשונה של תעשיית הקולנוע האמריקאית[45].
1918: האחים וורנר – ארבעת האחים, הארי, אלברט, סמואל וג'ק – פותחים את האולפן הראשון שלהם בחוף המערבי.
1913: חזייה – החזייה המודרנית מעוצבת על ידי מארי פלפס ג'ייקוב בשנת 1913. פלפס ג'ייקוב אמנם לא ממציאה את החזייה, אך הראשונה שרושמת על כך פטנט והראשונה שמכניסה אותה לאופנה בתפוצה רחבה יחסית[55].
שונות
13 בינואר 1910 – רדיו – שידור הרדיו הציבורי הראשון.
1 באפריל 1915 – מוקם גדוד נהגי הפרדות, גדוד מתנדבים יהודים שעזר לממלכה המאוחדת במהלך מלחמת העולם הראשונה
28 במרץ 1917 – גירוש תל אביב: השלטונות העות'מאניים הוציאו צו גירוש כולל לתושבי העיר יפו והשכונה תל אביב, אולם בפועל הצו נאכף בעיקר כלפי התושבים היהודים.
1917 – כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים והטלת משטר צבאי על ארץ ישראל.
2 בנובמבר 1917 – התפרסמה הצהרת בלפור, בה הצהירו הבריטים על תמיכתם בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל.