ארגון צבאי לאומי
ארגון צבאי מחתרתי עברי / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים בשנת 1937. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו.
 | |
| תקופת הפעילות |
1931 – 28 בספטמבר 1948 (כ־17 שנים)  |
|---|---|
| אידאולוגיה | ציונות רוויזיוניסטית, לאומיות |
| כינוי | המעמד |
| קבוצות אתניות | יהודים |
| מייסדים | אברהם תהומי, זאב ז'בוטינסקי |
| מנהיגים | זאב ז'בוטינסקי, אברהם תהומי, רוברט ביטקר, משה רוזנברג, דוד רזיאל , יעקב מרידור , מנחם בגין. |
| מדינה |
היישוב |
| חלק מ | תנועת המרי העברי |
| הבא |
צבא הגנה לישראל |
| מתנגדים |
|
| קרבות | |
  | |
האצ"ל נחשב בעיני ממשלת המנדט הבריטי כארגון טרור. לקביעה זו היו שותפים חלק ממתנגדי הארגון, כמו גם גורמים נוספים אחרים כגון ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל[2], הסוכנות היהודית ועיתונים בינלאומיים בתקופה שלפני קום המדינה[3][4].
ישנם היסטוריונים הרואים במאבק, שבו השתתף האצ"ל, גורם משמעותי ביציאת הבריטים מארץ ישראל[5]. היסטוריונים אחרים רואים במאבק נגד הבריטים גורם משני בהשפעתו על החלטת הבריטים לוותר על המנדט ובסופו של דבר לעזוב את הארץ[6][7][8].