cover image

תל אביב-יפו

עיר בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

תל אביב-יפוערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל. תל אביב חברה בארגון פורום ה־15. תל אביב-יפו שוכנת לחוף הים התיכון על אדמת כורכר. בשטחה זורמים נחל הירקון ונחל איילון. היא גובלת ממערב בים התיכון; מדרום בערים בת ים וחולון ובבית הספר מקווה ישראל; ממזרח בערים רמת גן, גבעתיים, בני ברק ופתח תקווה; ומצפון בערים רמת השרון והרצליה. ראש עיריית תל אביב הוא רון חולדאי.

Disambig_RTL.svg המונח "תל אביב" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו תל אביב (פירושונים).
Disambig_RTL.svg המונח "ת"א" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ת"א (פירושונים).
Quick facts: לאום ודת[2], אוכלוסייה לפי גיל[2], חינוך[2]...
תל אביב-יפו
"אבנך ונבנית", "עיר ללא הפסקה"
Hashalom_interchange.jpg
Azriely_Sarona5.jpg
ISR-2015-Jaffa-Clock_tower-cropped.jpg
Tel_Aviv_Promenade_panoramics.jpg
Panorama_of_Tel_Aviv.jpg
צילומים שונים מרחבי העיר
שם בערבית تَلْ أَبِيب-يَافَا
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז תל אביב
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רון חולדאי
גובה ממוצע[1] 17 מטר
תאריך ייסוד 1909 (תל אביב)
סוג יישוב עיר 200,000–499,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 478,767 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 2
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.3% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 9,255 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 15
תחום שיפוט[2] 51,730 דונם
    - דירוג ארצי 46
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
8 מתוך 10
    - דירוג ארצי 38
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4708
    - דירוג ארצי 26
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.0%
גילאי 5 - 9 6.1%
גילאי 10 - 14 5.2%
גילאי 15 - 19 4.3%
גילאי 20 - 29 14.1%
גילאי 30 - 44 28.0%
גילאי 45 - 59 15.7%
גילאי 60 - 64 4.2%
גילאי 65 ומעלה 15.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 175
  יסודיים 112
  על-יסודיים 101
תלמידים 61,912
   יסודי 35,427
   על-יסודי 26,485
מספר כיתות 2,616
ממוצע תלמידים לכיתה 26.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-2021)
פרופיל תל אביב-יפו נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.tel-aviv.gov.il
  1. זהו סמליל תל אביב-יפו הממותג לרגל מלאת 100 שנה לתל אביב. העירייה עושה בו שימוש מאז, גם בעשור השני של המאה ה-21, שנים לאחר תום חגיגות המאה לעיר.
Close
Tel_Aviv_Panoramic_View.jpg
קו החוף של תל אביב-יפו

תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והאמנות של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות, מערכות העיתונים הגדולים בישראל, התיאטרון הלאומי, התזמורת הפילהרמונית, בית העצמאות (בו הוכרז על הקמת המדינה) ומרכזי תרבות ארציים נוספים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת 2003 כאתר מורשת עולמית. תל אביב-יפו מוגדרת כ"עיר עולם בהתהוות". העיר היא אחת הערים המתוירות בישראל, עם כמיליון וחצי תיירים זרים בשנה.[4] לתל אביב תפקיד מרכזי בהוויה הישראלית. רבים מהאירועים ההיסטוריים והמחאתיים שעיצבו את זהותה ואופייה של המדינה מראשית דרכה ועד היום התרחשו בה.

בעיר מתגוררים (נכון לשנת 2023) 476,126 תושבים, ומספר התושבים לקמ"ר הוא 9,204 איש. באותה עת התגוררו במחוז תל אביב 1,460,300 איש, ואוכלוסיית המטרופולין מנתה מעל 3,918,800 נפש.[5] בתל אביב פועלים (נכון לשנת 2015) למעלה מ-70 אלף בתי עסק המהווים 13 אחוז מכלל העסקים בישראל. בעיר בולטת תופעת היוממות הגדולה בישראל – כ־64% מהעובדים בתל אביב גרים מחוצה לה.

עיר הנמל העתיקה יפו הייתה ראשיתה של העיר תל אביב-יפו. יפו נחשבת לאחת מערי הנמל העתיקות בעולם; היא נזכרת בתנ"ך (לרבות בסיפור יונה הנביא) ובמקורות קדומים אחרים, ובמשך דורות שימשה שער כניסה ימי לארץ ישראל. לבד מיפו התקיימו לאורך ההיסטוריה מספר ניכר של יישובים בשטחה של תל אביב. בראשית המאה ה־19 גדלה האוכלוסייה היהודית ביפו, וברבע האחרון של המאה ה-19 החלה התיישבות יחידים מחוץ לחומות יפו ולאחריה הקמת שכונות חדשות, כמו שכונות נווה צדק, מחנה יהודה, נווה שלום, יפה נוף וכרם התימנים מצפון ליפו.

תל אביב זכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה המיזם היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי היישוב הישן וחלקו אנשי היישוב החדש בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו – קרן קיימת לישראל. המטרה המוצהרת הייתה להקים עיר עברית לצד יפו הערבית, אך בתוך כארבעה עשורים צמחה תל אביב לכרך שהיה גדול פי כמה מיפו. רשויות המנדט הבריטי העניקו לתל אביב מעמד של עיר בינואר 1934.

ב־1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, אוחדו מוניציפלית שתי הערים ונוצרה עיריית תל אביב-יפו המנהלת את העיר המאוחדת, אף שבמובנים מסוימים עדיין נהוג להתייחס ליפו ולתל אביב כאל שתי ישויות אורבניות נפרדות. בשנת 2009 חגגה העיר מאה שנים להיווסדה.